התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר
עניני חלק יורה דעה · סימן ח
בשו"ע יו"ד סי' קצ"ב אי' כלה שתבעוה לינשא ונתפייסה צריכה לישב שבעה נקיים ונסתפקתי אם היא זקינה שכבר דמיה מסולקות אם גם היא חייבת לישב שבעה נקיים וראיתי שהובא בספר גבעת שאול שגם זקינה צריכה להמתין גוף התשובה לא ראיתי אבל בלי ספק טעמו כי הגם שהיא מסולקת דמים ואינה צריכה לחוש לווסת מ"מ אם ראתה דם מחמת אונס וכדומה אינה טהורה ה"ה שצריכה לישב ז' נקיים שמא מחמת חמוד ראתה טפת דם כחרדל כמו שיכולה לראות מחמת אונס ולכאורה י"ל דדווקא בבתולה שתבעוה לינשא לה יש לה חבת ביאה כ"כ שנחשוש על דם חמוד אבל אם כבר היתה נשואה לאיש אין חמדתה כ"כ גדולה כדי לחוש לדם חמוד ויש ראיה מקושית הטו"ז שם איך בא יהודה אל תמר ובועז אל רות הלא לא המתינו ז' נקיים והמה היו כבר נשואות לאיש אבל י"ל כיון שהיו רכות בשנים וראיה שהיה להן בנים אח"כ ה"ה חמדתן גדולה אבל בזקנה וכבר היתה לאיש שניהם יחד אולי אין צר יכין לחוש לדם חמוד ובשו"ע שם כ' מחזיר גרושתו צריכה לישב ז' נקיים מוכח להדיא שכבר היתה לאיש וגם לאותו האיש בעצמו בלי ספק אין חמדתה מרובה כ"כ ואעפ"י כן צריכה לישב ז' נקיים (ודוחק לומר שמיירי בגרושה מן האירוסין) אבל ראיתי רבותינו האחרונים ז"ל שמתרצין קושית הטו"ז דדוקא בתבעוה לינשא בזה צריכה ז' נקיים אבל אם בא עליה במקרה בעלמא כמו המר אי"צ ומלשון תבעוה לינשא יש לדייק כן אבל זה נגד הסברא כי החמוד בא מחמת חבת ביאה וזה שייך גם אם איננו דרך נישואין ויש להביא ראיה מלשון זה לסברת הטו"ז שכ' שכיון שתמר ורות היתה מצוייה לו מיד להיבעל הוי כפת בסלו ואין החמוד כ"כ גדול כדי שנחוש שמא ראתה דם מלשון "תבעוה לינשא" ומשתבעוה לינשא נותנין לבתולה זמן י"ב חודש להכין עצמו לחופה ולאלמנה ל' יום ולא נוכל לומר שהוי כמו פת בסלו ולכן צריכה ז' נקיים אבל אם באמת היא טהורה ונתפייסה מיד להיבעל הוי כמו פת בסלו.
ובאמת תמוה לי קושית הטו"ז שהרי תמר היתה קודם מתן תורה ומאין לנו לומר שחששו כבר לתקנה זו וגם בזמן רות ובועז אולי לא תקנו עוד גזרה זו וע"כ צ"ל שרות לא שמרה ז' נקיים לפי מה שאי' במדרש שבאותו לילה בא בועז עליה ודוחק לומר כיון שבועז היה זקן בן שמונים שנים אז כדאי' במדרש אין חמדתה כ"כ שנחוש לדם חמוד דא"כ היה להם להפוסקים להביא חלוק זה ואולי בזקן וזקנה יש לעיין.
בשו"ע יו"ד סי' קצ"ז ס"ד ברמ"א איתא שאעפ"י שאשה אסורה לטבול ביום ח' משום סרך בתה אבל כלה אם אירע טבילתה ביום ח' מותרת לטבול כיון שעדיין לא נכנסה לחופה לא שייך בה בה סרך בתה ונראה לי פשוט שאם היא גרושה או אלמנה ויש לה בנות אסורה לטבול ביום ח' משום סרך בתה ויש להסביר גזרת סרך בתה שחפיפתה וטבילתה שהיא מעשה רב רואה בתה ולומדת ממנה לטבול ג"כ ביום ח' אבל מה שאמה הסתירה עצמה שלא תתייחד עם בעלה עד הלילה זאת אינה יודעת בתה כי הוא דבר סתר רק חפיפתה וטבילתה שבימי הגמרא עשו זאת בביתן כדמשמע בסוף מס' נדה מילתא אשת רב נחמן זאת רואה בתה ולומדת ממנה.