התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר
עניני חלק אורח חיים · סימן סה
דפ"ה מביא קושיא משלטי גבורים במס' שבת פ"ב איזה נס היה ביום א' דחנוכה ששמן הי' די ליום אחד ותי' בשם ספר העתים שתקנו להדליק בלילה א' לשם שמחת נצחון המלחמה כדרך העולם בשעת נצחון ובשעת הנס הדליקו מעצמן בבתי ירושלים ותקנו שישאר זה לדורות אך קשה שא"כ יחשבו העולם שגם בשאר שבעת הימים משום זה מדליקים משום שמחה ואין זכר לנס המנורה וצ"ל שדרך העולם להדליק רק לילה אחת ולא יותר וממילא שאר שבעת הימים שמדליקין הוא זכר לנס המנורה, ולענ"ד טעם שתקנו שמונה ימים כי אלו תקנו רק שבעת ימים חששו חז"ל שיעשו מנורה של מתכת חזק וקיים להרבה שנים ואם יעשו מנורה של מתכת לשבעת ימים יעברו על לא תעשה שבתורה כמובא בגמ' ושו"ע יו"ד סי' קמ"א ס"ח שאסור לעשות מנורה של מתכת של שבעת נרות מן התורה כדתניא לא יעשה אדם היכל בתבנית היכל וכו' מנורה תבנית מנורה והא דכ' בפסוק שצריכה המנורה להיות ככר זהב ומקשה כפתוריה ופרחי' זה דווקא אם נעשה משל זהב אבל משאר מתכת כיון שיש לה שבעה נרות כשרה במקדש ולכן תקנו חז"ל שידליקו שמונה ימים וממילא יעשה מנורה של שמנה נרות וטעם לילה הראשונה הוא באמת משום שמחה.