התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר
עניני חלק אורח חיים · סימן סד
ראיתי מנהג בתפוצות ישראל שליום שמחת תורה עושים האבות דגלים קטנים מצויירים לבניהם הקטנים וגדולים וגבאי בהכ"נ נותנים להילדים נרות שעוה קטנות ודקות והנערים מדביקין אותם על ראשי דגליהם ומדליקין אותם ובשעת הקפות עם ספרי תורה המה הולכים עם דגלים האלה אשר בראשם דולק הנר לכבוד התורה ולשמחתה ויש לפקפק על זה לפ"מ דאי' בשו"ע או"ח סי' שמ"ג דספי ליה בידים אסור אפילו בשבות דרבנן [ומכש"כ אביו צריך שימנע לבנו הקטן אם עושה מעצמו] והאיך נותנים להם בידים להדביקם בעץ שהוא אסור ביום טוב שמא ימרחו כדאי' במג"א ואין לדמות דבר זה למה שמביא המג"א סי' תרס"ט בשם מהרי"ק דמותר לרקד בשמחת תורה לכבוד התורה הגם דתנן בפ"ה דביצה הלכה מרווחת דאין מרקדין ביו"ט אלו הן משום שבות ולומר כמו שהותר שבות זה מפני כבוד התורה ה"ה שבותים אחרים זה אינו דהא כתבו תוס' שם כיון דטעם של אין מרקדין שמא יתקן כלי שיר ובזמן הזה אין אנו בקיאין לעשות כלי שיר יש להקל לרקד מוטב שיהיו שוגגין וכו' וכן הוא ברמ"א או"ח סי' של"ג שיטת תוס' זו א"כ דווקא ברקוד משא"כ בשבותים אחרים וראי' דהמג"א בעצמו מביא ממהרי"ק שאסור להבעיר פולווער בש"ת מפני חלול יו"ט עיי"ש ועוד י"ל טבע בן אדם כשהוא שמח להתחיל לרקד ולהכות כף אל כף מעצמו ומותר בש"ת אבל להנהיג מעיקרא דבר שהוא משום שבות מפני כבוד התורה זה לא ניתן להאמר ואין לסמוך על שיטת הרשב"א שמביא המג"א בסי' שמ"ג שלצורך התינוק מותר לספות לי' בידים איסור דרבנן כי זה דווקא במידי דאכילה שהוא צורך התינוק אבל לא שאר דברים וגם הרשב"א לא התיר אלא לפעמים אם צריכין לכך אבל לא להנהיג לכתחלה דברים שאסורים משום שבות בקביעות לצורך שמחת התינוק יעשו דברים אחרים לשמחו מה שאין בהם משום שבות מ"מ לא רציתי למחות כיון שעשו כן לפני גדולי ישראל ולא מיחו בהם ואולי יש למצא היתר כיון שהנרות האלו הן רכות ומדביקין אותן על העץ ונשארו דבוק אין חשש שימרחו אותם שלא לצורך דווקא כשנותן שעוה על החבית של יין כדי לסתום הנקב קרוב לוודאי שימרח השעוה לסתום כל הנקב כדי שלא ישאר אפילו נקב קטן שלא יצא היין אבל בזה אין צורך למרח ובבה"ט סי' שי"ד סק"י כתב שאסור לחמם נר שעוה כדי לדבק במנורה משום ממרח משמע דווקא אם מחמם אותו שמרכך אותו בזה שייך בו ממרח אבל לא ביבש ועב.