התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר
עניני חלק אורח חיים · סימן נז
במס' סוכות דף מ"ד ע"ב ר' יוחנן סבר שמיני לזה ולזה רב אמר שמיני לסוכה ובלישנא אחרינא כ"ע ברוכי לא מברכינן ר"י סבר שמיני לזה ולזה כי לא יתבינן שמיני בסוכה ורב סבר יתבינן והקשה הרשב"א כיון דשמיני ספק שביעי הוא האיך קאמר ר"י דלא יתבינן בשמיני הא ספיקא דאורייתא הוא ומתרץ דקאי ר"י כיון דאנן בקיאין בקביעי דירחא ונוהגין ביו"ט שני משום מנהג אבותינו לענין לישב בסוכה אין מקיימין מנהג אבותינו כי היכי דלא אתי לזלזולי ביו"ט דאורייתא והנה קשה בהרמב"ם הל' קידוש החודש איתא עד סוף ימי אביי ורבא קדשו החודש ע"פ הראייה ואביי ורבא סוף אמוראי נינהו ור' יוחנן הוי תלמידו של רבינו הקדוש ונחשב עוד כתנא כדאי' בגמ' [א"ה עיין ביד מלאכי כללי הרי"ש סי' תקנ"ב שמביא שלא מצינו בשום דוכתא בש"ס שרבי יוחנן תנא הוא ופליג ומביא כמה פוסקים שכ' דר"י לאו תנא הוא וצ"ל שהגאון המחבר שליט"א אזיל בשיטת מהר"י בן רב ומהר"י קורקוס ז"ל שמביא היד מלאכי שם בשמם שר' יוחנן ג"כ תנא הוא ופליג עיי"ש בדבריו באריכות] ר' יוחנן תנא הוא ופליג והיו מקדשין בימיו עפ"י הראייה והאיך קאמר הרשב"א דלר' יוחנן קאי לדידן דבקיאין בקביעא דירחא ודוחק גדול לומר שר' יוחנן שהאריך ימים רבים ובסוף ימיו כבר היו בקיאין בקביעא דירחא על החשבון הלא רב בר פלוגתיה ורב היה בימי רבי ויש ליישב עפ"מ דאיתא בסנהד' י"ז ע"ב דשלחו מתם הוא ר' אלעזר בן פדת שהיה תלמיד ר' יוחנן ובביצה דף ד' ע"ב מקשינן כיון דאנן בקיאין בקביעא דירחא למה עושין שני ימים ומתרץ משום דשלחו מתם הזהרו במנהג אבותיכם שבידכם א"כ ר' אלעזר תלמיד ר' יוחנן בימיו היו עושין ע"פ החשבון שהוא הוא מזהיר שאעפ"י שבקיאין בקביעא דירחא אעפי"כ יזהרו במנהג אבותיהם ואתי שפיר שאמר ר' יוחנן שהאריך ימים אחר ששלחו מתם שיושבין בשמיני בסוכה כמו שכתב הרשב"א אבל עדיין קשה למה קדשו אביי ורבא ע"פ ראייה מאחר שבימי ר' אלעזר בן פדת כבר תקנו עשות ראשי חדשים ומועדים עפ"י חשבון וי"ל כדי לקיים מצוה כזה ראה וקדש שמצוה חמורה היא שמחללין עליה שבת כדאי' במס' ראש השנה כ"א ע"ב שמחללין השבת כדי לקדשו היינו לקדש החודש בזמנה ע"פ ראייה ואין מחללין שבת כדי לקיימו היינו כדי לקיים יו"ט בזמנו הלא ע"פ רוב ראש חודש תמיד ביום שלשים ואם באו עדים ביום שלשים קדשו החודש ואם לא באו עדים ממילא יום ל"א ר"ח ולא קדשו ב"ד את החודש ביום ל"א כר' אלעזר בן צדוק שם בר"ה כ"ד א' ופסק הרמב"ם כוותי' א"כ לא שנה אביי ורבא מתקנת ר' אלעזר בן פדת ששלח מתם כלל ועיין בהתעוררות תשובה חלק ראשון שהאריך בזה.