אור ברסלב
התעוררות תשובה חלק ד עניני חלק אורח חיים › סימן נו

התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר

עניני חלק אורח חיים · סימן נו

סימן נה

מעולם תמהני האיך היה יכול הכהן גדול ביום כפורים ובפרט בשנת העבור שהי' יום קצר לעשות כל עבודת יום הכפורים בקרבנות ולהקטיר כל אבר ואבר של הקרבנות הן תמידים הן מוספים הן הקרבנות הבאים מחמת יום כפורים בעצמו ובפרט שאחר גמר עבודת פנים היה צריך להמתין עד שבא השעיר למדבר ואח"כ כאשר בא השעיר למדבר התחיל לקרות בתורה ולפי החשבון דמשנתינו היה י"ב מילין מירושלים עד הצוק והוא יותר משלש שעות ובפרט לשיטת הרמב"ם שמיל הוא כ"ד חלקים משעה והוי לערך חמשה שעות א"כ האיך היו מספיקין שאר השעות ביום לכל עבודתו ודקדקתי בלשון הרמב"ם הל' עבודת יום כפור שלא היה יכול לעשות עבודה עד שהגיע השעיר שאלת "לתחלת" המדבר ומירושלים עד תחלת המדבר לא היו רק ג' מילין כמבואר במתניתין ביומא ס"ח ב'.

ועוד עלה בדעתי שמכל הקרבנות שנשחטו ונזרקה דמם ביום יכולים להקטיר החלבים ואברים בלילה שלאחריו כידוע א"כ כיון שקרבנות הנעשים ביום כפורים יכול כהן הדיוט להקטיר האברים במוצאי יום כפורים בלילה מכש"כ שהיו יכולים להקטיר כהנים הדיוטים ביום הכפורים בעצמו לקיים חביבה מצוה בשעתה ומה שכתוב ועשה את עולתו ואת עולת העם עולת העם זה קרבן מוספים הגם שכתיב לשון יחיד עולה מכ"מ קאי על כל קרבנות מוספים כדכתיב מלבד עולת החודש ומנחתה וקאי על כל קרבנות מוסף של ראש השנה ומה שכתיב ואת חלב החטאת יקטיר על המזבחה כיון שצריך לשרוף את עורם ואת פרשם ואת בשרם של פר ושעיר שהובא דמם בפנים הוי אמינא שגם החלב שלהם ישרוף לכן כתיב ואת חלב החטאת יקטיר לא שישרוף ואם גם נאמר לשון יקטיר שכהן גדול בעצמו יקטירם זה דווקא של פר ושעיר שבא מחמת יום כפורים בעצמו זה צריך להיות דוקא בכהן גדול אבל שאר קרבנות מוספים שבאים מחמת קדושת היום כמו בכל יום טוב ומועד אינו מעכב בדיעבד אם שאר הכהנים יקטירו החלבים ואברים ולכתחלה בוודאי מצוה בכהן גדול ועיין בריטב"א מובא בכסף משנה ריש הל' עבודת יום כפורים שדווקא קרבנות הבאים מחמת יום כפורים צריכין להיות דווקא בכהן גדול וקרבנות אחרות רק מצוה בכהן גדול ואינו מעכב.

וכעת נראה לי ראי' לזה דהנה הא דצריך כהן גדול ילפינן מדכ' בפ' אחרי מות וכפר הכהן אשר ימשח אותו כתיב וכפר ועיקר כפרה תלויה בזריקת דם על המזבח ולזה צריך כהן אשר ימשח אותו היינו כה"ג ובכל הקרבנות אם נטמא או נפסל הקרבן אחר זריקת דם על המזבח כשרין ואין צריך להביא אחרת אבל ודאי שלכתחלה מצוה שכהן גדול יעשה כל עבודות היום וראי' ממתני' יומא פרק ג' מ"ד קרצו ומרק אחר שחיטה על ידו קבל את הדם וזרקו והנה שחיטה כשרה בזר ולמה דחק עצמו הכה"ג לשחוט רוב הסימנים ולגמור על ידי אחר שחיטת כל הסימנים כדי שיוכל הכה"ג לקבל את הדם ישחוט אחר ויקבל הכה"ג הדם מתחלת השחיטה אלא מוכח שאפילו בקרבן תמיד שאיננה קרבן שבא בשביל יו"כ וכשרה גם בכהן הדיוט אעפ"י כן דחק הכה"ג להיות הוא השוחט ולריטב"א י"ל אם אירע פסל בכה"ג ועשה האחר עבודתו ע"י שמינו אותו עתה לכה"ג שאינו צריך מנחת חינוך כי עבודתו מחנכתו כדאי' ברמב"ם הל' יו"כ כיון שאין אחר ראוי לעבודת יו"כ אלא כה"ג דבר זה מחנכתו וצ"ל לשיטת הריטב"א ממ"נ כיון שעבודה זו אינו מעכב שיהא דוקא בכה"ג ואינו מחנכתו ממילא העבודה כשירה בו דבדיעבד כשרה עבודה זו בכהן הדיוט.

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה