אור ברסלב
התעוררות תשובה חלק ד עניני חלק אורח חיים › סימן נה

התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר

עניני חלק אורח חיים · סימן נה

סימן נד

נראה לענ"ד מה שכ' בשו"ע בסי' תרי"ח ס"י חולה שהוא צריך לאכול ביו"כ צריך לומר יעלה ויבא בברכת המזון ומפלפל במג"א סק"י אם צריך לקדש ולברך על לחם משנה לדעתי זה אינו אלא בסתם יום כפורים כסברא שלו וביום כפורים שחייב להתענות לא חייבה התורה כ"ז ליחיד הצריך לאכול אבל יום כפורים שחל בשבת חייב לקדש ובלחם משנה ולומר רצה בברכת המזון משום שהוא שבת רק כיון שהתורה אסרה לאכול ביום זה אינו יכול לקיים מצות אלו אבל מי שהותר לו לאכול ביום כפורים חייב בכל זה משום שבת אפילו אם אוכל פחות משיעור רק כזית יוכל לקדש על כזית פת כמובא בשו"ע הל' שבת בפוסקים שמי שאין לו אלא כזית פת בשבת שיוכל לקדש ולברך ברכת המזון על כזית זה.

מה שאיתא בס' התעוררות תשובה ח"ג סי' ט' ששירי מצוה כשירין בכל המצוות ולא רק בגרדומי תכלת ושיירי אזוב נראה לי שהיינו דווקא אם בא הפסול ע"י עשיית המצוה כגון שעל ידי נענוע הד' מינים נעשו פסולים אז נידון כשיירי מצוה אבל בא הפסול ממקום אחר כגון שאחר שקיים המצוה נפסל הלולב אינו נידון כשיירי מצוה כי בשיירי תכלת ואזוב נתמעטו ע"י רוב התשמיש בהם וודאי אם תקע למשל בשופר וע"י התקיעה נסדק יש לדון כשיירי מצוה ויש להשיב כי טעם שופר שנסדק שהוא פסול משום דהוי כשתי שופרות כדאי' בשו"ע או"ח סי' תקפ"ו ס"ח ובמג"א סקט"ז ולא יהיה עדיף שיירי המצוה ממצוה עצמו ואי' שם ס"כ שאם נתן שופר בתוך שופר ונשתנה הקול עי"ז לא יצא ששופר אחד אמר רחמנא ולא ב' שופרות וכיון שנסדק כולו הוי פסול משום ב' שופרות פשיטא דאי אפשר להתיר משום שיירי מצוה.

ומה שמפלפל שם שתכלת ואזוב הוי כשתי כתובים הבאים כאחד זה אינו דדוקא אם השני כתובים מלמדים דבר אחד ממש אבל הכתוב ולקחתם אגודת אזוב בא ללמד שאזוב צריך להיות אגודה ופסוק ולקח אזוב וטבל במים איש טהור בא ללמד שאם נשתייר מעט מהאגודה כשר עוד להזות בו.

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה