התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר
עניני חלק אורח חיים · סימן נד
נלענ"ד לפ"מ דאי' בהתעוררות תשובה ח"ג סי' י"ג ליתן טעם למה התירו לעבור על מצוה מה"ת לעולם בהם תעבודו משום מצוה מדבריהם להשלים המנין להתפלל בעשרה משום דהתורה אמרה ויקרא כ"ה מהם תקנו עבד ואמה וכו' לעולם בהם תעבודו נראה להדיא שעבדים אלו קנין כספו וממונו הוא וכמו שיוכל לוותר ולפזר ממונו אפילו על מצוה קלה מדבריהם ה"ה שיוכל לוותר ולשחרר עבדו שהוא קנין כספו ע"כ לפ"ז דוקא מצוה זו דלעולם בהם תעבודו יוכל לעבור אפילו משום מצוה דרבנן אבל מצוה אחרת של תורה לא כגון ביום א' דר"ה שבמקום אחד יש שופר ולא מנין ובמקום אחר שמתפללים חסר אחד ממנין אין אומרים שילך למקום המתפללים להשלים המנין ולא לתקוע בשופר שהוא מצוה מה"ת אבל בחוה"מ סוכות שנטילת הלולב הוא מדבריהם אם א"א בשום אופן לקיים מצות הלולב אם ילך למקום אחר להשלים המנין שהוא מצוה דרבים עדיף טפי ובפרט שלא ליטול הלולב הוא שב ואל תעשה ור"א ששחרר עבדו היה בקום ועשה [ועיין מג"א ריש סי' תרנ"א ובפמ"ג שם].
נלענ"ד מה שמצינו הרבה פעמים בדברי חז"ל ובפוסקים שיש אימתא דצבורא שר"ל יען אמרו חז"ל כל בי עשרה שכינתא שריא עיין ברכות דף ו' ע"א וע"כ אימה נופלת עליו מפני כבוד השכינה.