אור ברסלב
התעוררות תשובה חלק ד עניני חלק אורח חיים › סימן נג

התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר

עניני חלק אורח חיים · סימן נג

סימן נב

הנה בהתעוררות תשובה חלק שני סימן ק "ט נותן טעם לישב ולבאר דברי הרמ"א בסי' תק"צ ס"ד שכתב שיש לתקוע בב' נשימות ואין לשנות אבל לפי מה דאיתא בראש השנה דף כ"ד ע"א שבאמת דרך העולם שגונחים תחילה בקולות קצרות [שברים] ומפסיקים ומיללים כן דרכם אבל יען שלדידן אנו תוקעים שברים תרועה יחד שיחדיו המה תרועה לכן צריך בנשימה אחת יראה הטעם שם מה שכתב בהתעוררות.

ומה שכתב שם עוד שאם תוקע שבר אחד כד' תרמיטים לא בא לכלל שיעור תקיעה אפי' לדברי בעל העטור שכתב שהשבר קול קצר כיללה רק החילוק שבהשברים מפסיקים בין שבר לשבר ובתרועה אינו מפסיק א"כ הג' יללות עם ב' ההפסקות יותר מד' תרמיטים אבל אם מעיין בב"י גופא נראה שהפסקה בשברים אינו נכנס בכלל השיעור א"כ אם השבר אחד ג' תרונינוים יצא מכלל שבר ונכנס לכלל תקיעה.

מנהג התוקעים לעשות בסוף התרועה קול ארוך קצת פשיטא שצריך קול זה להיות מחובר לקול התרועה דאם לא כן הוי להו שתי קולות ומפסיק קול ארוך זה בין תרועה לתקיעה שלאחריו הגם שיש לומר ממה נפשך יצא אם אין בקול זה שיעור תקיעה [אפי' לרש"י] א"כ לא הוי הפסק דלא חשוב קול ואם יש בקול זה שיעור תקיעה א"כ עולה לו לפשוטה שלאחריה שצריך עכשיו לתקוע ומה שתוקע עוד פעם תקיעה לא הפסיד בזה כלום, אבל י"ל פשיטא שלכתחלה צריך ליזהר על זה כיון שתקיעתו האחרונה תוקע בחנם יש בו משום חשש איסור שבות ועוד כיון שכוונתו בקול ארוך זה לשם תרועה הוה כהיפך כוונה ואינה עולה לו לתקיעה לכולי עלמא אפילו למ"ד מצות אין צריכות כוונה אבל אם לא הפסיק בין התרועה לקול ארוך זה כדי נשימה מיחשב בדיעבד לקול אחד [כדהובא במטה אפרים שאם הפסיק באמצע הקול וההפסק לא היה כדי נשימה לא הוי הפסק וחשוב כקול אחד]

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה