התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר
עניני חלק אורח חיים · סימן נב
נסתפקתי ביום שלשים לאלול שממתינין כל היום כולו על עדים שיבואו לקדש את החודש והיו נוהגין משום ספק זה מתחלת ליל שלושים קודש ואם לא באו עדים היה מחר קודש מן התורה אם מתפללין ביום שלושים תפלת יו"ט ומוספין כי אם לא יבואו עדים נתגלה הדבר למפרע שהיה יום שלושים חול ונראה לי ראיה שהיו מתפללין תפלת יו"ט ומוספין עם תשע ברכות דאי' בר"ה דף כ"ב ע"א כשקדש הב"ד את השנה באושא ירד ר' יוחנן בן ברוקה לפני רשב"ג ועשה כר' יוחנן בן נורי אמר לו רשב"ג לא היו נוהגין כן ביבנה ליום השני ירד ר' חנינא בנו של ר' יוסי הגלילי ועשה כר' עקיבא אמר רשב"ג כך היו נוהגין ביבנה למימרא וכו' יום השני ירד ר' חנינא מאי שני אילימא יו"ט שני למימרא דעברו לאלול הא אמר ר' חנינא בר כהנא מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר אמר ר' חסדא מאי שני ליום שני לשנה הבאה והנה מדמקשה הגמרא אי יום שני הכוונה יו"ט שני שזה לא היה כיון שאר"ח בר כהנא שהיה בימי האמוראים שמימות עזרא עד ימיו לא היה אלול מעובר משמע אם היו מעברין לאלול היינו מפרשים מאי יום שני יום טוב שני היינו למחרתו של יום הראשון א"כ כשירד לפני התיבה ר"י בן ברוקא ואמר מלכיות זכרונות ושופרות כראה להדיא שהיו מתפללין כל תפלת יו"ט הגם שאם לא יבואו העדים באותו היום יהיה כל היום בספק אעפ"י כן התפללו תפלת יו"ט אבל צריך ליתן טעם בר"ה וה"ה בכל ימים טובים בזמן שהיו מקדשין עפ"י הראייה והיכא דלא מטו שלוחים היו כל שני הימים ספק יום טוב אם היום קדש או למחר והאיך התפללו תפלת יום טוב בשני הימים ובאמת אי' בערובין דף ל"ט ע"א שר' דוסא בן הורקנוס אמר העובר לפני התיבה ביו"ט של ר"ה אומר החליצינו ה' אלוקינו את יום ר"ה הזה אם היום אם למחר ומחר הוא אומר אם היום או אמש ולא הודו לו חכמים והלכה כחכמים לכן צ"ל שהכוונה ותתן לנו ה' אלוקינו את יום הזכרון הזה ואין אומרים ותתן לנו היום את יום הזכרון הזה אלא סתם יום הזכרון הזה וכן בברכת מקדש ישראל והזמנים וזכרינו בו לטובה הכוונה בכלם באיזה יום מאותן הימים ובברכת להדליק נר של יום טוב ואכילת ומרור הוא מברך על כללות המצוה.