התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר
עניני חלק אורח חיים · סימן לט
במתניתין בפסחים דף צ"ט ע"ב ולא יפחתו לו מארבע כוסות ודקדקו בתוספות ד"ה לא יפחתו מדקאמר לו משמע דוקא בעל הבית מחוייב בארבע כוסות אבל לא בני ביתו עיי"ש בתוס' וי"ל הטעם דארבע כוסות שחייבין בהן עד שאם לא נתן לו הגבאי מוכר כסותו או משכיר עצמו הטעם משום פרסומי ניסא וא"כ אם כבר יש לו לבעל הבית על שולחנו ארבע כוסות אז כבר מפרסם בזה הנס ולכן אין נותנין לבני הבית מן התמחוי כי פרסום נס כבר נתקיימה ואין עליהם החיוב אלא כשאר מצוות וראיה לדבר ממה שפסקינן בקריאת מגילה וצריך לקראו בעשרה משום פרסומי ניסא אבל אם קראו כבר באותו העיר בעשרה כבר נתפרסם הנס ואז היחיד יכול לקראו ביחידות כדאי' בשו"ע או"ח סי' תר"צ סי"ח והלא היחיד מחוייב לקרא המגילה אבל הפרסום כבר נעשה כן גם בזה כיון שמתפרסם הנס בביתו ע"י ארבע כוסות של בעה"ב די בזה.
שם בתוספות ד"ה לא יפחתו מפלפלים התוס' אם הגבאי צריך ליתן ד' כוסות לעני או שהעני לא יפחות לו וסיים התוס' שרשב"ם פי' ד' כוסות כנגד ד' לשונות של גאולה וי"ל המשך סיום זה כי מפרשים בזה למה צריך הגבאי ליתן להעני ד' כוסות יען שהם מרמזים על ד' לשונות הגאולה ופרסומי ניסא שייך בזה לכן צריך הגבאי ליתן לו הגם שנר חנוכה ג"כ פרסומי ניסא הוא ואעפ"י כן לא מצינו שיהא חיוב על הגבאי ליתן לעני כי בנר אחד סגי לכל ב"ב ורק לחצי שעה ואין שכיח עני כזה.]
שם דף ק"ח אי' ת"ר הכל חייבין בד' כוסות אחד אנשים ואחד נשים ואחד קטנים אמר"י מה תועלת לקטנים ביין אלא מחלק להם קליות ואגוזים כדי שישאלו ויש לדקדק מה השיב ר"י הלא הקטנים אינם חייבים במצות אלא על האב מוטל לחנכו וי"ל אחז"ל כשם שיין יפה לזקנים כך הוא רע לקטנים והנה המג"א סי' שמ"ג סק"ג הביא בשם הרשב"א הגם שספי ליה בידים לקטן אפילו באיסור דרבנן אסור מ"מ אם הוא לצורך התינוק יש להקל וא"כ אם התירו בשביל צרכו לספות ליה דבר אסור בידים מכש"כ שלא יחייבו חכמים לחנכו בדבר שמזיק לו וזה שהשיב ר"י מה תועלת לקטנים ביין ודבר בזה לשון נקי ועיין ברש"י בריש מסכתין שכתב אפילו אם אותו הלשון אינו מאוס אם יוכל לדבר עוד יותר נקי יבחר בלשון שהוא נקי ביותר לכן אמר מה תועלת ולא אמר שיין מזיק לקטנים והנה שם בגמרא מביא ע"ז הפסוק ותבחר לשון ערומים וי"ל שמלשון רבים תבחר הנקי יותר.
שם בריש פרקין ר"י סבר שאסור לאכול ערב שבת ויו"ט מן המנחה ולמעלה ור' יוסי אומר אוכל והולך עד שתחשך תיבת והולך מיותר וי"ל לפ"מ דאי' בתוס' שם ד"ה סמוך שהקשו על הא דתנן לא יאכל סמוך למנחה הא תנן בציקו של נכרי אדם אוכל עד שממלא כריסו ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה והא אפילו מן המנחה אסור לאכול ותירצו בסעודה אחת מותר כי יזהר שלא יאכל כל שובעו כדי שיוכל לאכול כזית מצה באחרונה אבל אם אוכל איזה שעות קודם אז יתמלא האיצטומכא ע"י העיכול ולא יכול לאכול וזה י"ל כוונת ר' יוסי שאם אוכל מן המנחה ולמעלה אז ימשיך בסעודתו עד שתחשך וכשתחשך יאכל כזית באחרונה וזה אוכל והולך עד שתחשך.