שער ההלכה · טבילת כלים בשבת
כלים חדשים
כלים חדשים שנקנו מגוי, בין כלי מתכות ובין כלי זכוכית, אסור להשתמש בהם מבלי שיטבילם תחילה במקוה טהרה, ומותר להטבילם אף בשבת. (סי' שכג ס''ז. לוית חן קג)
ומה ששנינו במשנה ''ואין מטבילים את הכלים'', מדובר בזמנם שהיו נוהגים הלכות טומאה וטהרה, או אז כלים שנטמאו, היה אסור להטבילם, מפני שנראה כמתקן, שהאוכל שהונח בתוכם נטמא, וכשמטבילם מתקנם שמכאן ולהבא האוכל שיניחו בכלי, לא יהיה טמא. אבל כלים שנקנו מגוי שאף אם הונח מאכל בתוכם אינו נאסר, אינו נחשב כמתקן, ומותר להטבילם בשבת לצורך שבת.
אם מצוי גוי במקום, עדיף שיתן את הכלי לגוי במתנה, ויחזור ויקחהו ממנו בהשאלה לעולם. וכיון שהכלי שייך לגוי, אין צריך טבילה כלל. [וזו עצה טובה לכל כלי שיש ספק אם להטבילו, או שחושש שיתקלקל, שיתנהו לגוי במתנה ויחזור וישאל ממנו.] ופשוט שקודם לכן, יסביר לגוי מה טיבה של מתנה זו, וההשאלה ממנו. (שבת ג מז. שבת ד תלד)
בני אשכנז - מחמירים שלא להטביל כלים בשבת. ואם הטבילו, מותר להשתמש בהם בשבת. וכלי שיש ספק אם צריך טבילה, מותר גם להם להטבילו בשבת. (שבת ד תלג)