הקדמת המלאכת שלמה למשנה· רבי שלמה עדני
חתימה · תוי"ט והחיבור
ויהי לעת זקנת שלמה, אחרי כמעט קט שכבר גמר מלאכת עבודת ה' כאשר השיגה ידו,
ראה ראה לקח טוב שחיבר החחכם השלם ה"ר יום טוב על המשנה וקראו תוספות יום טוב,
והוא בחוץ לארץ שוכן בארץ אשכנז והדפוס מצוי שם,
וישתומם שלמה על המראה, ויחד לבבו לאמר, איך בדור אחד אתרמי מלתא,
שאחד יושב יחידי מוקרן בקרן זוית בעיר חברון תוב"ב, ואחד עם חברים בארץ מרחקים בערי אשכנז,
הסכימו יחד לעסוק ולעמול בעמלה של תורה ולהגיה המשנה ולבארה כמעט בסגנון אחד,
ויען שלמה ויאמר ברוך ה' אלוהי אבותינו אשר נתן כזאת בלב אנוש יותר טוב מערכי,
והוא אלופי ומיודעי לעשות במלאכתי ביתר שאת ויתר עז,
והוציא כלי למעשהו מעשה ידי אמן, מעשה ידי רב טוב להתפאר בית ישראל בראותם בהתעסקם יפה בדברי חכמה,
יכירו וידעו דאיכא בקיאות טובא, גמרא וגם סברא ישרה,
ושפירא למחזי כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים, ועל יום טוב בנו,
ובנה בניתי ממנו עוד את ספרי,
ואעבור אליו ואראה והנה עתי עת דודים, והוספתי על ידו חכמה ודעת,
אם דברים מועטים אשר עלה בדעתי להשמיט מלהעתיקם והוא לא השמיטו, אף על גב שמי לנו גדול בקצור כמוהו,
אם סברות ישרות אשר הסביר מדעתו, והראה פנים למשנה, ואזן וחקר,
גם מהם חזרתי להניף בעיטי שנית, מתחילת בראשית עד מקום אשר תמצא ידי,
וגם את שלי לא פסלתי כי אין מדרש בלא חידוש,
רק יגעתי כדי למצא לטעום טעם מעט דבש מתוק ודברים עתיקים,
ואכניס אותן בין השרין ובין הדבקים, ואכתבנו בשמו והיה לי למשיב נפש,
מי יתן ידעתי ואמצאהו כולו, אבוא עד תכונתו ואשמח בו כי רב יחלו, וכי כביר מצאה ידו, אשרי העם שככה לו.5