הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קיח · יג
(שם בהג"ה ואם לא מתה הבת וכו') שם בתשובת הרא"ש והטעם כתבו האחרונים דאף דפסק ר"ת בנדונית חתנים א"צ ליתן שלא כתב לו אלא שתהנה בתו היינו דוקא מיתה טבעי' אבל אם נהרגה דה"ל אונס דלא שכיח לא אסיק אדעתי' והוי כאכלו ארי ע"ש ולכאורה קשה דלא דמי להאי דפ' מי שאחזו שקיבל עליו כל אונסא דאתיליד ואירע אונס דלא שכיח אמרי' דלא חייב עצמו אלא באונס דשכיח אבל הכא כיון שהיה דעתו של אב להתחייב ע"מ שתהנה בתו א"כ אדרבא הסברא להיפך דאונס דשכיח ה"ל להתנו' כדאי' בריש כתובו' גבי אין אונס בגיטין דאף שחייב עצמו אם לא יבא שיהי' גט כל אונס' דלא שכיח' אמרי' דלא ה"ל לאתנויי ואינו גט א"כ ה"נ על אונס דלא שכיח לא הוי לי' לאתנויי אבל עכ"פ אומדנ' הוא שלא הי' דעתו להתחייב אלא ע"מ שתהנה בתו. ותו קשה דהא כתב הר"ן והביאו הש"ך בח"מ סי' כ"א ס"ק ד' דמי שחייב עצמו נגד חבירו בדבר שלא הי' חיי' ע"מ שיעשה לו חבירו ואירע אונס לחבירו אין המתחייב חייב בשביל אונסו של זה דאונס רחמנא פטרי' אחרי' אבל אונס רחמנא חייביה לא אמרינן ע"ש א"כ ה"נ כיון שהאב לא נתחייב רק ע"ח שתהנה בתו ומה לו לאב שאירע אונס בבתו הוא לא התחייב אלא אדעתי' דהכי שתהנה בתו מיהו אם כבר נתן האב והבעל התנה בפי' שאם תמות תוך שכה שיחזו' כדאי' בעובדא דמהרי"א סי' רס"ו כיון דהאב נתן לגמרי רק שהחתן מתנה להחזיר בזה שייך שפיר דלאו אדעתי' אלא אונס דשכיח כהאי דמי שאחזו מ"מ נ"ל דס"ל להרא"ש דכיון שכתבו התוס' בכתובות דף מ"ז פ"ב בד"ה שלא כתב לה וכו' וז"ל אבל הכא לא כתב כלל כ"א ע"מ לכונסה ואין דעתו כלל להכניס עצמו בספק א"כ י"ל דה"נ אם היה אומרים לאב שיכניס א"ע בספק שמא תיהרג מסתמא היה מכניס עצמו כיון דלא שכוח וליכא אומדנ' ולפי זה אם אמר האב בפירוש על מנת שתהנה בתי אפילו נהרגה או נשתמדה צריך להחזיר לו וקצת ראי' לדין זה מהא עובדא דתותרנית בפ' מי שמת שפירשו דמיירי בארוסה שנכנס לחורבה של הבעל וכיון שלא נכנס אחריה אלא לבודקה לא קנה מדין חופה ואמאי הא אפי' לאחר חופה צריך להחזיר מדין נדונית חתנים אע"ג דהתם רב הוא דאזיל בתר אומדנא כדאמרי' בר"פ אע"פ וצריך לדחוקי דמיירי בגווני דלא שייך בי' דין נדונית חתנים ולפמ"ש הרא"ש דבנהרגה לא שייך דין נדונית חתנים א"ש טפי: