הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קיח · י
(סעיב יז אשה שמחלה וכו') עמ"ש הח"מ וב"ש דלא דמי למ"ש בסי' ר"ה דאם מחלה מחמת אונס אין המחילה כלום דהת' הוי תליה ויהיב אבל הכא כיון שהדין הו' לגרשה והיא מחלה לו עבור זה ה"ל כפשרה דהוי כזבינא דקי"ל תליה וזבין הוי זבינא ואף דעביד אסורא והי' יוכל לחזור בו ת"מ כיון שקיים תנאי המחילה קיימת מיהו הא דמהני מחילה בכתובה לכאורה אינו לדעת הרמב"ם ז"ל כמבואר בסי' ס"ו כיון שדר עמה אח"כ והי' נראה מזה כסברת הרא"ה שכתב לעיל בסי' ק"ה שכשמחלה שאם תתגרש תתבטל המחיל' אין בו איסור בעילת זנות דהא אינו קלה בעיניו להוציא' א"כ י"ל דבהא מודה הרמב"ם דמהני המחילה כיון דהכא מחלה בשביל שלא יגרשה א"כ אם יגרשה באמת יצטרך ליתן כתובתה וליכא ב"ז ועמ"ש רס"י קי"ב דמשמע דהרמב"ם ס"ל כסברת הרא"ה. גם י"ל דכיון דבשהה עשר שנים אסור לקיימה לא עשו בו חיזוק כמ"ש הרמב"ם גבי עוברת על דת כדאי' לעיל סי' קט"ו סעיף ד':