הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קיח · ו
(סעיף י"ג הבעל אומר היא מתה תחלה וכו') כתב הב"ש הטע' משום דהנכסי' בחזקת הבעל גם הבעל יורש אותה אלא היורשים באים מחמת התקנה והיכא דיש ספק אוקמא אדינא ובאמת הטע' השני ליתא בתשובה שם גם אינו נכון לענ"ד דהא דאמרינן לעיל סי' ע"ו דכל שיש ספק בתקנה על יורשי אשה להביא ראי' היינו היכא דיש ספק בין דינא דאורייתא לתקנתא והיינו באמת אם הי' כתוב בו שאם יהי' לה ורע קיימא יורש הבעל את אשתו אבל כיון שלשון התקנה הוא שאם תניח ז"ק יורש הז"ק מחצה אלא שהוא בא לירש אח בנו אין כאן ספק ירושה דאורייתא דממ"נ הועילה התקנה לצאת מדין תורה בין שירש בנה בין שירשו יורשי האשה והוי כבעל שבא לירש את בנו ויורשי האשה כדין נפל הבית עליו ועל אמו דקי"ל דהנכסי' בחזקת יורשי האם ולא הי' ראוי' לבעל לירש כלום אלא עיקר הטעם הוא משום דהשאלה הי' בשטר נדוניא הנזכר בסמוך סעיף י"ב נמצא המעות ת"י הוא בחזקת הבעל וא"י להוציא מידו והביא בתשובה שם ראי' מהא דקי"ל מתו בעליהן עד שלא שתו כב"ה דשטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי כמו שהביא הח"מ בס"ק ט"ו ונ"מ לדינא דזה דוקא בשטר נדוניא אבל בנ"מ שלה הוא בחזקת יורשי האשה כמו בנפל הבי' עליו ועל אמו ולענין נצ"ב לכאורה דהוא בחזקת הבעל דדוקא בנפל הבית עליו ועל אשתו כיון דהללו באים לירש והלצו באים לירש יחלוקו אבל כשהבעל קיים הנכסים בחזקתו כמו שטר נדוניא ונראה דהא דלא הביא הרא"ש שם ראי' ממתני' זו דנפל הבית עליו ועל אשתו דכתובה בחוקת יורשי הבעל משום דכתובה שאני דאינו בכלל ירושת הבעל כדאיתא בכתובות דף נ"ג שאין אני קורא בה לכשתנשאי לאחר וכו' א"כ הוא ספק שמתה תחלה ולא נתחייב הבעל כלל לכך מביא ראי' ממתו בעליהן שהגיע זמן הכתובה לגבות ואפ"ה נקראים יורשי הבעל מוחזקים וה"ה הכא אלא דאכתי צ"ע דהא אי' לקמן סי' קס"ג ס"ג גבי ספק ויבם דאפילו אם אחד מהן מוחז' יחלוקו אלמא אינו מועיל חזקה נגד ספק ירושה וצריך לחלק דהתם מיירי שהחזיק אחר שנולד הספק והכא הוא מוחזק קודם שנולד הספק וצ"ע בהא דלא חילקו כן שם בהדיא: