אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן קיד · ב

א

(שם הראשונים וכו') עיין בח"ח סי' ח"ב סעיף ט' דבדבר שהשטר בטל לגמרי כגון דכתב בשטר לפרעו בפסח צריך לפרעו בפסח הבא ראשון והרשב"א מייתי ראי' ממתניתין דנדרים והריטב"א הביא מירושלמי זה ונ"ל כוונת הירושלמי בזה משום דקתני במתני' דאחד זנה ואחד נותן דמים ואמר בגמרא משום דמצי אמרה חדא כריסא אית לי תרתי לית לי אף דהוי אפשר לקיים שניה' שיזונו אותה זה אמר זה ואפ"ה אמרינן דמסתמא כל אחד כוונתו על אותן ה' שנים ראשונים וצריך אחד ליתן דמים ועיין בח"מ סי' ס' סעיף ג' דהמחייב לזון חבירו והלה אומר מעות הדין עם המקבל מתנה אלא אם כן התנה בפירוש לזונו על שולחנו נותן לו לפי ברכת הבית וכתב הח"מ בכאן דהכא אפי' סתמא הוי כאילו התנה משום דלא עדיפא מאמה והב"ש כ' דמשמע מדבריו דבעלמא צריך לשלם אפי' אין לו מזונות ממקום אחר וז"א דהרשב"א למד מסוגיא זו וכאן איירי שיש לה מזונות ממקום אחר וכן משמע מסוגיא דף ק"א חדא כריסא אית לי משמע דהטעם משום דא"צ מזונות עכ"ל ובאמת לא משמע כן מדברי הרשב"א והש"ע שם דלא הזכירו כלל שיש לו מזונות ממקום אחר והנלפענ"ד בזה דהנה הרשב"א שם מביא ראיה מרישא דמתני' דתנן לא יאמר הראשון כשתבא אצלי אזונה אלא מוליך מזונותי' למקום שאמה ומה שאמרי' בגמרא חדא כרסא אית לי וכו' אמרינן בפירוש על סיפא דמתני' אחד נותן לה דמי מזונות והוא כמ"ש בחידושי' דברישא קמ"ל דצריך ליתן לה מזונות משלם ולא לפי ברכת הבית והיינו דקתני שלא יאמר לכשתבא אצלי ולא מיירי מדמים כלל כדקתני אלא מוליך מזונותיה ומיירי אפי' היא מתרצה להיות ניזונית מן הראשון צריך להוליך מזונותיה למקומה ואינה צריכה לילך אצלו להיות ניזונת לפי ברכת הבית. וזה הוא ראיית הרשב"א דבכל מקום צריך ליתן מזונות משלם ולא מיירי בחילוק בין מזונות לדמי מזונו' ובסיפא מיירי בין שהטענה מזונות משלם לדמי מזונות דאין הפסד בזה דמה לי הן או דמיהן על זה קאמר חדא כרסא אית לי דאל"ה ה"ל זה נהנה וזה לא חסר דמה לה ליקח מעו' וליקח בהן מזונות או ליקח מזונות ממש וראי' גדולה לזה שהתוס' והרא"ש כתבו גבי חדא כרסא דבמתניתין ליכא פסידא כלל ואס"ד דהתם מיירי בדמי' לפי ברכת הבית פשיטא דאיכא פסידא כמו שבאמת נתקשה בזה בספ' פני יהושע אך הוא הדבר שכתבנו דלא מייתי הש"ס שם מטעם זה מרישא משום דברישא איכא פסידא הרי דדין הרשב"א מפורש ברישא דלא מיירי מטעם שיש לה מזונות דהא קתני מוליך מזונותיה אלא שאינה מחויבת לילך אצלו אע"ג שמפסיד וצריך ליתן מזונות משלם. וח"ש הח"מ דלא עדיפא מאמה צ"ע דלאו כללא הוא דודאי עדיפא מאמה שהרי היא גובה מנכסים משועבדים ואפי' נתגרשה חייב במזונותי' אלא כוונתו דכשהיא תחתיו כיון שדרך הבת להיות אצל אמה מסתמא התחייב על דעת זה שכל זמן שתהיה אמה תחתיו תהיה אבל אמה ויזונה על שולחנו אבל אם נתגרשה האם או אפילו מתה האם א"ב להיות אצלו וצריך ליתן לה מזונות משלם אף על גב דמפסיד נמצא אין אין דין של הרשב"א ז"ל ענין של הדין שכתב הב"ש ובתשובת מבי"ט סימן מ"ה כתר דאפי' למאן דס"ל דצריך ליתן לה מזונות משלם היינו משום דבת אצל אמה והיינו בנתגרש' אבל במתה האם צריכה לילך אצלו על שולחנו או שיתן לה לפי ברכת הבית וגם הוא נגד הרשב"א וריטב"א שהביא בש"ע ח"מ סי' ס' ועיין בחידושים שכתב דטעמייהו משום דמשמע בש"ס דף ק"ב ע"ב דמקשה ממאי דבגדולה דילמא בקטנה משום מעשה שהיה הרי דפשיטא להש"ס דאפי' אי לא אמרינן בת אצל אמה אפ"ה צריך להוליך מזונותיה במקום שהיא וכן משמע מלשון הרא"ש שכתב בתחילה דדוקא באלמנה הוא לפי ברכת הבית לפי שכתב את תהא יתבא בביתי דהוי כמו על שולחנו ומה שכתב אח"כ באלמנה נמי כי אתיא בטענה נותני' לה מזונותיה משלם כ"ש זו שעיקר תנאה אינו אלא בבית אמה נראה דלרווחא דמלתא כתב כן ואפשר דס"ל כיון דאיכא טענה דבת אצל אמה אפי' אם כתב בפירוש לבת אשתו על שולחנו אפ"ה אם נתגרשה צריך ליתן לה מזונות משלם אבל אמה כמו אלמנה שבאה בטענה גם מה שהקשה שם על מ"ש בסעיף ט' דאם גירשה גם השני הדבר תלוי שתבחר איזה מי שירצה שיזין אותה משמע דאם תאמר ששניהם יתנו לה דמים אין רשות בידה ואמאי הא בת אצל אמה ולפמ"ש לעיל א"ש דהא דאמר בגמרא חדא כרסא אית לי היינו ששניהם רוצי' ליתן מזונות משלם אלא כ"א אומר שהוא יתן מזונות ממש והשני יתן דמים א"כ באחת בזה אינה יכולה לומר ששניהם יתנו דמים כיון שצריכה על כל פנים למזונותי' אבל פשיטא אין יכולים לומר שתבא אצלם כמ"ש הרשב"א וצריכים ליתן כל המזונות ולא לפי ברכת הבית:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה