הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קיד · א
(סעי' א' ופסקה עמו וכו') הטור כ' אבל אם לא פסקה לא ותמה הב"י דהוא מלתא דפשיט' דמה"ת יתחייב בלא פסקה והט"ז כתב דה"א כיון שהיתה הבת עמה וניזונת עמה הוי כאילו קבל לזון גם את בתה ונראה להבין דבריו יותר משום שאמרו בכתובות דף נ"ח ע"ב אפילו למ"ד יכול הרב לומר עשה עמי ואיני זנך ה"מ עבד כנעני דלא כתיב בי' עמך אבל עבד עברי לא וכ"ש אשתו הרי דאשתו עדיפא במזונות מע"ע א"כ כיון דקי"ל בע"ע שחייב לזון את אשתו ובניו כדכתיב ויצאה אשתו עמו והטעם כיון שהם מוטלים עליו אם כן ה"א דכ"ש אשתו שחייב לזון בתה אשר היתה עמה וניזונת ממנה וכ"ש לפי דעת הר"ן הובא לעיל בדברי האחרונים בסי' ע"א דכל מזונות הבנים הוא מדין מזונות אמן שהם נגררים אחריה והיינו דקמ"ל הטור ויליף ממתני' דנקט דוקא פסקה אע"ג דאיכא למימר דמתני' מיירי ביש לה מזונות מיורשי אביה כמו שיבואר לקמן מ"מ מדנקט סתמא משמע דוקא פסקה והטעם הוא באמת דפטור מפני שאין חיוב מזונות הבת על האם מדינא כמו בע"ע שחייב מדינא במזונות אשתו ובניו: