הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קיג · יא
(סעיף ו' אין הבת נוטלת וכו') כתב הב"ש דיכולין לסלק אלמנה כתובתה כבר כתבנו לעיל בסי' צ"ג סעיף ד' דצ"ע כיון שהיא בע"ח דאחי האיך ידחה מזונות האלמנה שהוא בע"ח דאבי' ותו דרא ק"ו ממזונות הבנות דקודמי' לעישור. ואפ"ה אין הבנות יכולים לסלק כתובות האלמנה לדחות מזונותי' ולדבריו יהי' חוזר חלילה בזה גם מ"ש הח"מ וב"ש דכשיש מזונות אלמנה ומעישור ומכרו אחי' הוא חוזר חלילה דכשטורפה לצורך עישור או אלמנה קודמ' ולענ"ד צ"ע במאי דפשיטא להו דאפילו נתנו היתומי' כבר העישור האלמנה טורפת למה יגרע נתינה זו מאילו נתנו במתנה לאחר דאין מזונות טורפים מהם ולדבריהם אם נתנו יותר מעישור אין האלמנה טורפת רק העישור וכן כששלמו היתומים לאיזה בע"ח שלהם אין האלמנה טורפת מהם ואין ראיה מהא דשלח רבין באגרתי' דשם היא בת יורשת ולא שייך גבי' כלל משא"כ הכא דהוי בע"ח דאחי וכן משמעות לשון הש"ע אין הבעל יורש פרנסה הראוי להנתן לה אבל אם כבר גבו ה"ל כמכרו וכ"ש הכא שכבר מכרו היתומים וכבר נפקא כח האלמנה רק שהבת טורפת מהם האיך יכולה האלמנה להוציא ממנה. ויותר נראה דאפי' אם היתומים בעצמם חזרו וקנו מה שמכרו אין יכולה האלמנה להוציא מהם למזונות כיון שכבר נפקע שיעבודה וכ"ש הכא ועיין בחידושי' דף ס"ט דיש לפרש בזה הא דקאמר שם חוציאין לפרנסה ואין מוציאין למזונות ע"ש ומה שהקשינו שם דאם מזונות קודם לעישור אם כן מה שייך בעישור שתמעט בנכסים כמ"ש הרא"ש י"ל דאף דאין סברא לומר שאם הבנות יוציאו מיד הנוטלת העישור למזונות שיאכלו הבנים עמם מ"מ נ"מ שיכולים הבנות לטעון כיון שיתמעטו מזון הבנים אח"כ ע"י העישור יוציא מיד מן הבנים כדין נכסים מועטים ונ"מ לענין מכירה כמ"ש התוס' בר"פ מי שמת: