הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קיג · י
(סעיף ה' ובשבועה כדרך שטורפי' וכו') וכ"כ הח"מ בשם הרשב"א וז"ל דכמו שאין מוציאין מן היתומים אלא בשבועה כך אין מוציאין ממשועבדים אלא בשבועה וכו' לכאורה יש להקשות דבשלמא ביתומים דאף דעישור נכסי' אינו אלא מקרקע חיישי' שמא נתנו מעות כדי שלא תגבה מהם הקרקע אבל בלקוחות דע"כ ליכא קרקעות בני חורין דאם כן יכולים הלקוחות לומר הנחתי אם כן מה"ת ניחו' שפרע ממטלטלים כיון שאין מחויבים לשלם ממטלטלי ועיין בחידושינו שהבאתי ראיה לזה דהא ס"ל לרמב"ם כמבואר בח"מ סי' ע"ח ס"ב דמת הלוה תוך זמנו ובא לטרוף מן הלקוחות במלוה בשטר א"צ שבועה והיינו דלא חיישי' שפרעו היורשים כשהגיע זמן כיון שאין מחויבים לשלם ולא דמי לכתובה דכשתבא לטרוף מן הלקוחות בריכה שבועה אע"ג דקי"ל דאפי' מיני' אינו גובה ממטלטלי' דכפר ברס"י ק' דעכ"פ גופו משועבד ולכשיהי' לו קרקע יצטרך לשלם משא"כ הכא דאין מחויבים ליתן משלהם כלל וצ"ל דס"ל להרשב"א דהשבועה הוא ביתומים שמא אבי אביהם התפיס צררי כמ"ש לעיל לפירש"י גבי ר' סמא ושפיר מדמה לקוחות ליתומים דמ"ש ולפ"ז הוי אפשר לומר דמש"ה השמיטו הרמב"ם והטור דמשום דסבירא להו דהשבועה ביתומים לאו משום צררי דאבי אביהם אלא משום אביהם מיהו היכא דשמין באב דגבי' ממטלטלין משכחת דצריכה לישבע כשגובה מלקוחות ואי נימא כשטוענים לקוחות דשמא פרעו היתומים קודם מכירה כדי שלא תגבה מהם הקרקע צריכה לישבע ע"ו מיהו אם לא הגיע זמן הנשואים בשעת מכירה דהוי תוך זמנו תליא בפלוגתת הפוסקים בח"מ סי' ע"ח אי בעי שבועה גבי לקוחות בתוך זמנו וצ"ע: