הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קיג · ד
(סעיף ב' משכירות קרקע וכו') כ' הח"מ והב"ש דאם עבר הזמן בחיי האב אין השכירו' כקרקע משמע מדבריהם דאם עבר הזמן אחר מיתת האב גובה מהם וכן הוא לשון הר"ן וח"מ ובאמ' המעיין בתו' דף ע"ט ד"ה מעמלא וכו' אין תלוי בחיי האב כלל אלא כל שעבר הזמן בין שהשכירו האב בין שהשכירו היורשים לעולם הוי מטלטלים כיון שעומד לגבות כגבוי דחי נעשה המטלטלים וכן הוא בהג"מ ונראה דהך מילתא תליא במה שנתבאר לעיל סי' ק' בלשון הרשב"א ובסי' ק"ב נתבאר יוקר דהוא פלוגת' הסמ"ע והש"ך ברס"י קט"ו בפירות הנגמרים לאחר מיתה אי ה"ל כמטלטלים או פירות הנגמרים ברשות הלוקח שקנה את הפירות ומשמע הכא מדבריה' דהוי כקרקע כיון דבשעת מיתה הוי כקרקע ומדברי התו' והגהות מיימוני הנ"ל לא משמע כן דלעולם לאחר שעבר הזמן כבר ה"ל כמטלטלים ולא משכחת הך דינא אלא כשבאה לגבות באמצע השנה לענין חצי שנה שעברה ואין לפרש על השכירות דלהבא אחר גביית הנכסים דכיון דגובה גוף הבתים פשיטא דהשכירות שיעלה אח"כ חן הבית שגבת' הוא שלה אלא דגובה אף מחצי שנה שעברה ועיין בחידושינו דף ס"ט דלכאורה קשה דהא אמרינן בכתובות דף פ"ד מי שמת והיה לו מלוה או פיקדון ביד אחרים דפליגי בה ר"ט ור"ע וס"ל לר"ע דינתנו ליורשים שכולן צריכין שבועה משמע דבמקום שא"ב שבועה לא ה"ל מטלטלי דיתמי כשהם ביד אחרים א"כ הכא בעישו' נכסי' דא בשבועה י"ל דאפי' הגיע זמן דה"ל כמטלטלים מ"מ כיון שהם ביד השוכר ינתן לבת מיהו י"ל דס"ל להתו' דלענין פרנסה דהוו בע"ח דאתי לא שייך לחלק בהכי דבשלמא לענין מזונות ושאר בע"ח דאב י"ל כיון שהיתומים זכו בהן אין משועבד לחוב האב משא"כ כשהן ביד אחרים אבל אם ניחא דבע"ח גובה ממטלטלים שביד אחרים אין לחלק דא"כ אפי' כבר הי' בידם היתה יכולה לגבות אך ז"א דהא לפי מאי דקי"ל מדינא דש"ס דכתובה אפי' מיני' אינה נגבית אלא מקרקעי ואפ"ה במטלטלים ביד אחרים משמע דגובה כמ"ש לעיל ברס"י ק' ע"ש וצ"ל כמ"ש הרא"ש בכתובות שם בשם ירושלמי דאפי' נתן לה נאמנות ח"ח ינתנו ליורשים מפני שזו תורה וזו אינה תורה ומ"ש הב"ש בשם נ"י דס"ל דאם השכירו היורשים אינו גובה מן השכר משום דהוי ראוי צ"ע דא"כ אפי' השכיר האב ליהוי ראוי דהא מלוה ה"ל ראוי לגבי בכור ובעל אלא בבע"ח הוא משועבד בחיי האב מדר' נתן ולא ה"ל ראוי וזה לא שייך לענין פרנסה דה"ל בע"ח דאחי: