הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קיג · ג
(שם בהג"ה וכשם שניתנים וכו') ובאם יורשים מן האב ומן האם נותנין עישור נכסים מכל אחד מחלק נכסי האב ומחלק נכסי האם ונראה לענ"ד דפשוט הוא באם האב או האם אחד מהם הניח קרקעות והשני לא הניח רק מעות ומטלטלים אינה יכולה לגבות ממקרקע של אחד מהם בעד כל העישור מהאב ומן האם משום דכל אחד ואחד לגבי חבירו ה"ל כקרקעות של האחים עצמם דאין גובים מהם אך יש להסתפק בלא גבתה עדיין כתובתה והאב הניח מטלטלין הרבה עד שכל הקרקעות יגיעו לשיעו' של עישור נכסי' אם יכולים היורשים לומר שלוקחין הקרקע בעד חוב כתוב' אמם ולא נשאר לאביהם קרקע ואין מגיע לה אלא עישור מקרקעות מחמת אמם ולדיעה שניה אין לה כלום או ניחא כיון דהם בע"ח עצמן והמטלטלים והמעות בידם ממילא ה"ל הכתובה כפרוע ככר בשפה שמתה אמם וקצת משמע מההיא דסי' ק"ה סעיף ו' דיורש מוחל לעצמו משמע מדלא אמרינן דבסתם הוי כמחול אע"ג דאיהי הוא כח המלוה ולוה ויש לדחות: