הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קיב · יב
(סעיף ח' ואפילו קנו ממנו וכו') הטעם בגמרא משום דאיתא בתנאי ב"ד שמא התפיס לה צררי וכתבו התוס' דהא דאיצטריך לטעמא שאין כתובים נ"ח היכא שהודה האב שלא התפיס לה צררי וכתב הב"ש דלפ"ז נ"מ דבקנו מידו והודה האב דלא שייך הני תרי טעמי גובה ממשעבדי ובאמת צריך להבין דברי התוס' דמ"ש דבהודה האב מהני לענין לקוחות דהא קי"ל דבכל מקום לא מהני הודאת בעל דין לענין לקוחות וטענינין להו. וראיתי בספ"י דכתב דכוונת התוס' היינו לענין משעבדי ששיעבדו אחין כיון שכבר הודה האב קודם שקנו לקוחות. ולפ"ז אינו גובה בקנו מידו והודה האב אלא ממשעבדי ששיעבדו אחין ומיהו נראה דגם בזה אינה טורפת דיש לפרש דבריהם דבאמת היינו טעמא דקאמר לפי שאין כתובים דכיון דחיישי' לצררי אפילו הודה האב שלא התפיס כבר ה"ל כמלוה ע"פ כיון שלא נתקיים השטר אלא על פיו לכך אינו מועיל אפילו קנין ובזה א"ש הלשון כתובים הם אצל בני חורין דלכאורה הוא שפת יתר אלא דהא גופא קאמר דלענין ב"ח לא חיישינן לצררי כמ"ש התו' ואפילו לא הודה האב אבל לענין משועבדים כיון דחיישינן לצררי אפילו הודה האב ה"ל כמלוה ע"פ וא"כ אפילו קנו מידו בין שיעבדו האב או ששיעבדו האחין ה"ל כמלוה ע"פ ועיין בסמוך מיהו לענ"ד זה דוחק לאוקמי במשעבדי דאחין ותו דמאי נ"מ לענין שיעבוד אחין בהודאת האב קודם שקנו הא בל"ז קודם שקנו לא הוי חיישינן לצררי כלל נגד האחים כמ"ש לעיל דאפילו שבונה א"צ וא"כ מה מוסיף יותר בשביל הודאת האב קודם ונלע"ד לפרש דבריהם דס"ל דהודאת האב מועיל אף לגבי לקוחות שקנו ממנו ונאמן האב בדבר שהוא בידו דאם רוצה בשעת מיתה בהרווחת בתו יכול ליתן לה במתנה אותן צררי ואם רוצה לצאת ידי חיוב תנאי ב"ד אם לא ימצאו מזונות בשום ענין יכול להתנות כן עמהם א"כ ה"ל דבר שבידו מ"מ י"ל דאפ"ה אמרו דאינה טורפת דכיון דלקוחות שקנו מאביהם לא ידעו שיודה לכך לא נזהרו א"כ הכתובה והקנין הכל ה"ל כמלוה ע"פ דלית ליה קלא דאין הלקוחות נזהרים מחמת הקנין כיון דלעולם חיישינן להתפסת צררי ולא ידעו שהאב יודה אח"כ וא"כ שפיר קאמר לפי שאין כתובין וכמ"ש דמטעם התפסת צררי ה"ל כמלוה פ"פ אצל משועבדים: