הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קיב · יא
(סעיף ו' ואין הבנות נשבעות וכו') כתב הה"מ מפורש בס"פ מציא' האשה. ולא הבנתי דהתם אמרו לענין עישור נכסים דא"צ שבועה משום דבע"ח דאחי הוו אבל לענין מזונות דהוא מתנאי כתובה וחוב דידי' אין ראי' משם וי"ל דצריכה שבועה שלא התפיסה למזונות מיהו יש להביא קצת ראו' מהא דאמרו עשו אלמנה אצל הבת בנכסים מועטים כבת אבל האחין. ופירשו החו' דאין לאלמנה אלא במקום בת כיון דמוציאים מן הבני' לבת מוציאים חן הכת לאלמנה כדאיתא לעיל סי' צ"ג סעיף ד' ובודאי כשמוציאים לאלמנה אין הבת נשבעת דלמה ישביעו הב"ד את הכת כיון שאינ' נוטלת וא"כ למה מוציאי' לאלמנה כיון שכל זמן שלא נשבעה הבת אין להוציא מן הבנים ומ"ש הב"ש דמדברי התו' בגיטין דף נ"א ד"ה אימא צררי וכו' ומשמע דאפילו גבי בנו חורין חיישינן לצררי וצריכה שבועה ולא נהירא דלא מיירי התו' בתחלת דבריהם משבועה אדרבא משמע שם ממה דסיימו דלענין בני חרי הוי איפכא דלענין מזונות גבי בלא שבועה משמע דבכל מזונות האשה והבנות א"צ שבועה ועיקר כוונתם בתחלת דבריהם כמ"ש בכתובות דף כ"ב ע"ב דהא דחיישינן הכא לצררי בקטנה אע"ג דאמר בפ' שני דייני דצררי לקטנה לא מתפיס משום דבמשועבדים חיישינן טפי ויש לפרש נמי דכוונתם דלא נימא דאף לענין ב"ח חיישי' לצררי והא דניזונית מנכסי ב"ח היינו בענין דליכא למיחש לצררי כגון שהודה האב שלא התפיס צררי וכמו שנתבאר בסמוך בס"ד דהודאת האב לא מהני לענין משועבדים דאינו נאמן לחוב ללקוחות אבל לענין בע"ח ודאי מהני דהרי בידו ליתן להם מה שירצה ולכך כתב התוס' דאין ראי' מסוגיא ממשועבדים כיון דע"כ החמירו לענין משועבדים דהא מפורש דלענין ב"ח לא חיישינן לצררי בקטנה ולענין משועבדים חיישינן אע"כ דאין ראי' ממשועבדים לענין ב"ח וממילא דאפילו לא הודה האב ניזונית מנב"ח אפילו בנערה בלא שבועה: