הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קיב · טו
(סעיף י"א בד"א שהניח נכסים וכו') כן הסכימו הפוסקים זולת הרשב"ם דפסק כאדמון משום דאי' שם בכתובות דף ק"ט משמי' דחזקי' דכל מקום שאחר ר"ג רואה אני דברי אדמון הלכה כמותו ועמ"ש בחידושינו לפי' רש"י ונלענ"ד דטעם הפוסקי' משום דקי"ל דמחלוקת ואח"כ סתם הלכה כסתם וכיון דבר"פ מי שמת אחר פלוגתא דאדמון וחכמים איתא סתם מתניתין גבי טומטום בנכסים מועטים שהנקיבות דוחין אותו אצל זכרים הרי דסתם חתני' דלא כאדמון ועוד נראה דבאמת יש לדקדק על תמיהת אדמון דכיון דבנות בתורת חוב שקלי למה יטלו הבנים בתורת ירושה ואפילו חוב בפ"ע קודם לירושה כ"ש בנות דכתובי' הם אצל ב"ח ואי לאו משום תיקון העולם היו גובים אפילו ממשעבדי ונראה דתנא קמא דמתניתין דנקט סתם בזמן שנכסים מועטים אתיא כרבי בכתובות דף נ"א דמזון בנות אפילו ממטלטלים הם וממילא בנכסים מועטים הבנים יחזרו על הפתחים ועל זה תמה אדמון שפיר דאי בתורת חוב שקלי הא מטלטלים דיתמי לא משתעבדי לבעל חוב ואי משום תקנת הבנות תקנו חכמים שיהיה להן במה להתפרנס ע"ז תמה דלמה יתקנו כן וכי בשביל שאני זכר וכו' אבל לפי מאי דקי"ל כרשב"א דדוקא במקרקעי אבל במטלטלים מוציאים לבני' חן הבנות אפי' בנכסים מועטים אין תימא כיון דבנו' בתורת חוב שקלי ובאמת ממטלטלים הוא להיפך דהבנים יזונו א"כ למאי דקי"ל כרשב"א ממילא הלכה כחכמים וקצת משמע כן דבדברי רבי שם לא נקט דין נכסים מועטים אלא בדברי רשב"א ובזה א"ש מה שכתבו הרי"ף והרא"ש ז"ל דלאחר תקנת הגאונים שיגבו ממטלטלי אפ"ה בנכסים מועטים לא תקנו משום דבזה הלכה כאדמון כי היכי דמתמה אדמון על תקנת חז"ל ה"נ י"ל בתקנת הגאונים דלא כסברת הרמב"ן בשם ר"ה גאון שהביא הרא"ש ר"פ מי שמת: