הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קטו · כ
(שם הודית לפני אחד שזינתה וכו') ולכאורה משמע דאיירי באין רגלים לדבר וע"ו תמהו ח"מ וב"ש דמאי איריא בפני אחד אפי' בפני שני' נמי. ומ"ש הב"ש דה"א כשאומרת שקר הוא גרע טפי לא הועיל כלום דאכתי קשה דה"ל לאשמעי' זה אפי' בהודה לפני שני עדים וכבר דחה מהר"י אוסרל"ן סברא זו בשתי ידים ע"ש אבל המעיין בתשובת מהרי"א שם בסי' רכ"ב כתב בהדיא דאפי' באיכא רגלים לדבר מ"מ אין מקום לאסור לבעל אלא דהאשה שוי' לנפשה חתיכה דאיסורא וכיון דהאשה מכחשת העד אע"ג דמהימן לגבי בעל כתרי מ"מ כיון דעל הבעל אין איסור אלא על האשה והיא מכחשת אותו אין איסור עליה וזה דוקא בע"א אבל בשני' בודאי אסור עליה כיון דשוי לנפשי' חתיכה דאיסורא וא"כ מיירי הכא בהג"ה ביש רגלי' לדבר דומיא דדין ראשון שהביא רמ"א ז"ל: