הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קטו · יט
(שם ואם הוא הודית וכו') כתב הח"מ וב"ש היינו בדאיכא רגלי' לדבר רק שהיא מכחשת העד שלא הודית מצטרף עם הנחשד אף שלדברי האשה הנחשד פסול מאמינין אות' לגבי עצמה ולא לגבי נחשד והב"ש כתב כן אפי' בעד שני אומר שזינתה עם הראשון ולכאורה צ"ע דמנ"ל האי דינא דנהי דגבי הנחשד אחרי' כיון דאין אדם משום עצמו רשע אמרי' שזינתה מאחר אבל לגבי אשה נהי דאינה נאמנת לפסלו מ"מ איך יכולים להצטרף עדותה כיון דלפי דברי' הוא פסול ומנ"ל דאמרי' בכה"ג פלגי' דבורא וכ"ש בעד שני שאומר שזינתה עמו דאם יבא עוד עד על הראשון שהוא חשוד יצטרף זה עמו ויפסל ומ"ש בפלוני רבעני הוא ואחר מצטרפים יש לומר דהשני לא ראה שהנרבע עשה מרצונו וסבר שאנסו (ויש לדמות הדבר למ"ש הש"ך בח"מ סי' ל"א שנחלקו בו חכמי בריסק מ"מ י"ל דהכא בעדות זה עצמו שלפי דברי' פסול אין להצטרף) מיהו יש להביא ראיה מח"ש בכתובות דף י"ח ע"ב באמרו כתב ידינו הוא ואנוסי' היינו מחמת ממון דאינם נאמנים משום דא"א משים עצמו רשע אע"ג דכ"א מעיד על חבירו שהוא רשע אפ"ה אחרי' פלגינן דבורא ועיין בחידושינו שם בס"ד באריכות דיש לדחות מיהו אפי' אם נימא במקום א' בכה"ג דאמרי' פלגינן דבורא ח"מ הכא דאמרי' עיניה נתנה באחר אלא משום דאיכא רגלים לדבר והיינו שנתייחדה עם העד שאמר שזינתה עמו נמצא ממ"נ כיון דאין מקום להודאתה אלא משום דאיכא רגלים לדבר עם זה עד השני איך נוכל לומר פלגינן דבורא שזינתה עם אחר הא עם אחר ליכא רגלים לדבר וצ"ע: