הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קטו · יז
(שם רגלים לדבר וכו') כתב הב"ש ואם ידוע שנתיחדה עם א' ואמרה דזינתה נאמנת וכו' נראה פשוט דדוקא באם אומרת שזינתה עם אותה שנתייחדה עמו אבל אם אומרת שזינתה עם אחר בפעם אחרת אינה נאמנת לאסור עצמה על בעלה אף שיש לה מיגו דהיתה אומרת שזינתה עם זה שנתייחדה עמו ז"א דהא יש לומר שעיניה נתנה בזה שנסתרה עמו ואינה רוצה שתאסר עליו אבל אם אומר' שזינתה עם זה האיש עצמו אפילו היא אומרת שבפעם אחרת היה נאמנת במיגו. עוד כתב הב"ש בשם תשובת צמח בדק דאם אלמנה ניסת לכהן ואחר הנשואין נתברר שנתעברה קודם הנשואין ואמרה שזינת' מבעל אחותה ונעשית זונה יש להסתפק אם היא נאמנת דנימא שמא עיניה נתנה באחר או נימא דאיסור כהונה שאני ע"ש באורך ותמיהני לא מבעיא לדעת רוב הפוסקים לעיל סי' ו' דבעינן דוקא שנתעברה בשדה ואיכא תרי רובי רוב עיר ורוב סיע' או מהני באילמת או חרשית הא לאו הכי תצא א"כ כ"ש כשהיא אומרת שהיא זונה אפי' נימא דנתנה עיניה באחר מ"מ ליכא ברי וכיון דנתעברה בעיר תצא ואפי' אי נימא דלא עשו מעלה ביוחסין אלא בחשש זנות עם פסולי קהל אבל מחמת חשש שזינתה עם קרובי' כיון שהם כשירים לקהל לא פשו בו מעלה כמ"ש סברא זו בחדושי ע"ש דף יג בביאור דברי מהרש"א ז"ל בקדושין ועל כ"ז קשה לי דאפילו לדעת יש מי שאומר שם דאפי' נתעברה בעיר היכא דאיכא ב' רובי אהני מ"מ נראה דהיינו דוקא בחרשות אבל כשהוא אומר' שזינתה לא אמרי' בכה"ג עיניה נתנה באחר דלא גרע זה מרגלים לדבר וראיה לזה ממ"ש התוס' בכתובות ד' ט' ד"ה אב"א וא"ת אכתי איכ' ספק ספיקא וכו' וי"ל אם איתא דמ"ע היא הוי טוענת ומדלא טענה אין להסתפק בכך וקשה דנימא שמא עיני' נתנה באחר ולכך לא טענה אע"כ צ"ל דבכה"ג כיון שאנו רואים שזינתה תו לא אמרי' הכי ועיין בחידושינו שם: