הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קטו · טז
(סעיף ו' בהג"ה ודוקא שאין רגלים לדבר) עמ"ש בחידושינו דנפקא מסוגיא דסוף נדרים. ועוד מבואר בחידושינו דף ס"ג ע"ב דמוכח מדברי התוס' שם דאפי' חזרה ונתנה אמתלא לדבריה למה אמרה בתחלה טמאה אני אינה נאמנת דכל אמתלא בעיא אמתלא הניכרת בב"ד וכיון דאיכא רגלים לדבר שהדבר אמת שזינתה מסתמא יש לתלות הודאתה מחמת שהוא אמת ולכאורה מזה סתירה למ"ש הב"ש לעיל סי' ז' ס"ק יו"ד שאם הוא אומרת נטמאתי נאמנת משום דכיון דעובדי כוכבי' פרוצי' בעריות לא גרע מרגלי' לדבר ואם נתנה אמתלא לדבריה למה אמרה נטמאתי נאמנת הרי דס"ל דמהני אמתלא אפי' ברגלים לדבר אך יש לחלק דהתם שאני כיון דאיכא ע"א שאומר לא נטמאת והוא כשנים יש לנו לומר שהאמתלא אמת ועיין בח"מ שכתב דאם לאחר זמן נתנה אמתלא אינו מועיל והביא ראיה מח"מ סי' פ' דאם יצא חב"ד שוב אינו מועיל אמתלא וכבר כתבנו בחידושינו דף כ"ב דלפי דברי' אפי' לאחר כדי דיבור מיד לא מהני שום אמתלא כל שאינה מפרשת דבריה הראשונים. ותו דמוכח מלבשה בגדי נדה שכתב הב"ש בס"ק ו' דמהני אמתלא ואין לך הודאה גדולה מזה שהרי עשתה מעשה ואפ"ה מועיל אמתלא אלא ע"כ דזה נקרא איסורא כמ"ש בחידושינו שם ועוד נ"ל דאין ראיה מח"מ סי' פ' דמיירי בטוען ברי אבל הכא דהוי שמא י"ל דמועיל אמתלא וקצת משמע מלשון המשנה בפרק קמא דסוטה דף ו' שוברת כתובתה ויוצאה דאם לא הוה מקרעת כתובתה או כתבה שובר היתה יכולה לחזור בה וליתן אמתלא כמ"ש בחידושינו דף פ"ט ואין להוכיח מזה דאמתלא מועיל אפי' במקום רגלים לדבר דהכא שאני כיון שרוצה לשתות ולברר דבריה: