הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קטו · ג
(שם וגם יש עדים וכו') זהו לשון הטור וכבר כתבנו בסמוך דלשון הרא"ש לא משמע כן אלא או או נקט וצ"ל דהטור מיירי במכחשת שניהם הבעל והחכם ולכאורה היה נראה דבמכחשת שניהם הבעל והחכם שאומרת שהחכם טוהר לה ולא שמשתו או שלא אכל על פי' דבזה ברוך שני עדים על כל דבר אין העדים נאמנים דה"ל כל א' מעיד על חצי דבר וכבר כתבנו בחידושינו דתליא בפלוגתת ר"י ורב אלפס שהביאו התוס' בב"ק דף ע' דלר"י ס"ל כיון שראו כל מה שהיה להם לראות לא ה"ל חצי דבר אבל לשיטת רב אלפס לא מהני ונראה דמזה מוכח כסברת הרמב"ן דהא דאשתכח שקרא לאו מדין עדות אתינן ליה דפשיטא דאין ע"א נאמן אלא משום שאומר מפיו הרי הוא האמינו נאמן להכחישו וממילא נעשה חשוד ולפ"ז אפי' חצי דבר לא שייך בזה וכיון דנאמן החכם ממילא מהני עדות הבעל ולא ה"ל חצי דבר כדאמרי' בעידי קדושין ועידי ביאה כיון דעידי קדושין א"ג לעידי ביאה אע"ג דעידי ביאה צריכים לעידי קדושין שפיר יכולין להוסיף על עדותן של עידי קדושין וה"ל כולי דבר וה"נ כן וכ"ש לפמ"ש בסמוך דמיירי דהוא מודה להחכם ה"ל דברי החכם כאילו ידוע להב"ד והעדים של הבעל מוסיפי' עליהם ועיין בחידושינו שכתבנו עוד דאף לרב אלפס לא הוי חצי דבר היכא דמועיל העדות לשום דבר והכא נמי י"ל דנ"מ בעדות של החכם לענין שצריכה לספור ז' נקיים וכן י"ל בפלוני תיקן הכרי ופלוני תיקן העיסה דמיירי דיש עדיין מאותו הכרי והעיסה. אך נראה דלפמ"ש לעיל גבי כתם דמיירי ע"כ שאין הכתם לפנינו וממילא כיון דקי"ל בכתם דאם נאבד אין לטמאות אותו א"כ אין נ"מ לענין ספירת ז' נקיים ואפשר דמש"ה הביא הרמב"ן דוקא ראיה זו ודקדק בלשונו ממשמשתו נדה ואמר פלוני חכם טיהר לי את הכתם דזה עיקר הוכחתו דל"ל ע"ו עדים דאי ע"י עדים ה"ל חצי דבר וע"כ דלאו מדין עדות אלא משום דאומר מפיו כנ"ל ועיין מ"ש לקמן ס"ק ה' מיהו אכתי צ"ע בעידי התראה לקמן ס"ד אי ה"ל חצי דבר לדעת רב אלפס אם מכחשת כל העדים: