הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן ק · כה
(סעיף י' אשה שהוציא' שטר כתובה וכו') משמע דאם לא הוציאה שטר כחובה הבעל נאמן לומר לא גרשתיך במיגו דפרעתי אע"ג דהוי מיגו במקום חזקה דאין אשה מעיז' מ"מ כיון דהוא בעי' דלא אפשט' בריש ב"ב לא הית' יכול' להוציא' כתובתה ולפ"ז הי' נראה דיכול להשביעה שגירשה במיגו דהי' טוען פרעתי דהי' יכול להשביעה אפי' בשטר כתובה בידה אך לפמ"ש הב"ש לעיל סי' צ"ו סוף ס"א דאין אומרים מיגו להשביע א"כ ה"נ א"י להשביעה וכמ"ש הב"ש כאן מיהו כבר כתבתי שם דיכול להשביעה במיגו ומדברי הש"ע בכאן אין ראי' שלא כתב דיכול להשביעה די"ל דסמך אסיפא דהא ע"כ צ"ל כן מאי דלא כתב דהבעל צריך לישבע על התוספ' ועיין בב"ש ס"ק ל"ח שכתב דנשמע מזה דאפי' אם היא התחיל' לומר גרשתני אינה נאמנת והיינו מדצריכה שבועה בסעיף שאח"ז ולפמ"ש דגם כאן צריכה עכ"פ במיגו א"כ י"ל דאפי' היכא דשייך חזקה דאין אשה מעיזה אפ"ה צריכה שבועה מיהו בל"ו דבריו אינם מובנים דמאי שייך התם אין אשה מעיזה לגבי פירעון דנהי דנאמנת שגרשה מ"מ כיון דכבר גירשה ואינו אשתו כלל שפיר מעיזה לענין פרעון כתובה גם קשה על דבריו שם דמהיכא נפקא לי' מהכא דלא חיישינן לענין איסורא דשמא גירש בגט פסול דאפי' אי חיישינן מ"מ לענין כתובה כיון דהוא מודה שגרשה בגט כשר צריך לשלם לה: