הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן ק · כד
(סעיף ט' ויש חי שאומר שגובה בלא כתובה וכו') כן כתב הרא"ש פ"ק דב"מ ומשמע שם דהוכחתו דאל"כ מאי קמ"ל ר' יוחנן פשיט' דאינו נאמן דאל"כ מה הועילו חכמי' בתקנתן נרא' כוונתו דמה הועילו חכמי' בתקנ' כתובת אלמנה דאם ניח' דיכול לטעון פרעתי הא בכל א' ממילא נטעון ליורשי' שמא פרע בשעת מיתה דהוי בזמנו דכי היכי דתקנו חכמי' שבועה לאלמנה מהאי טעמא ה"נ לא היה אלמנה אפשר לגבות כלל אלא ודאי דקמ"ל ר' יוחנן אפי' הוא כתב לה אפ"ה אינו נאמן ובזה לא שייך מ"ש הרא"ש שם תחלה דמצי לאתרויי בי' בשעת גירושין אל תפרעני אלא בעדים דז"א אלא לגבי עצמו דאין הקושיא אלא דמה הועילו חכמי' בתקנתן שלא תהא קלה בעיניו להוציאה דכיון שיכול לומר פרעתי אין בזה תקנה כ"כ כיון שיכול להכחיש ע"ז שייך שפיר לומר דאכתי לא תהא קלה בעיניו להוציא' שהרי תוכל לומר אל תפרעני אלא בעדים אבל לומר שכל אלמנה תצטרך לומר קודם שעת מיתה אל תפרעני אלא בעדים ואם לאו לא תגבה מן היורשים זה לא שייך כלל שיהא תקנת חכמים כן ותו דא"כ שבועת האלמנה איך משכחת לה כן נ"ל הוכח' הרא"ש מדקמ"ל ר' יוחנן דאפי' הוא כתב לה אבל אין לומר דהרא"ש כתב כן מצד הסברא דהא מדברי שמואל בכתובו' דף פ"ט משמע להדיא איפכא דאמר שם במקום שאין כותבין ואמר כתבתי עליו להביא ראי' משמע דאם הביא ראי' א"י לגבות ומה"ת נימא דר' יוחנן פליג אם לא מצד הכרח כנ"ל ולכאורה הי' נראה לומר דטעמא דשמואל התם משום דס"ל דאין כותבין שובר וע"ז מועיל ראי' שכתב לה אבל לר' יוחנן דס"ל כותבין שובר אלא לענין פרעתי אמרי' איהו אפסיד אנפשיה אבל באמת הסברא הוא איפכא דלענין פרעתי דהטעם הוא משום דאיכא ריעות' שלא הוציאה הכתובה ה"נ בכתב לה איכא ריעותא וכ"ש לפי דעת הש"ג או כפי מ"ש לעיל דטעמא דהרי"ף דאוקמי לר' יוחנן במקום שאין כותבין הוא נמי משום דאין כותבין שובר כה"ג ע"כ צ"ל דפליג ר' יוחנן בהא על שמואל ואין להקשות על שמואל דמאי קמ"ל מתני' דהוציאה גט כיון שהוא מקום שאין כותבין וכמו שהקשה הרא"ש על ר' יוחנן דנלע"ד לפרש הא דאמר שמואל דמתני' מיירי במקום שאין כותבין ואמר כתבתי עליו להביא ראי' ר"ל דודאי מתני' מיירי שכתב לה כדקאמר בסיפ' כתובה ואין עמה גט כמ"ש התוס' אליבא דאביי אלא דמוקי שמואל דמיירי במקום שאין כותבין והוא מודה וקמ"ל חתני' דהיא נאמנת במיגו דאי בעיא אמרה שלא כתב לה וזה דקאמר עליו להביא ראי' משום דאל"כ נאמנת במיגו ולפ"ז י"ל דטובא קמ"ל מתני' אליבא דשמואל דמיירי במודה שלא פרע אלא שטוען שאינו רוצה לפרוע מחמת חשש דאין כותבין שובר וקמ"ל דנאמנת לומר שאבדה במיגו דלא כת' לה אע"ג דהוי מיגו דהעזה אפ"ה אמרי' מיגו משא"כ לר' יוחנן דס"ל כותבין שובר וע"כ צ"ל דמתני' בטוען פרעתי ואפי לפמ"ש דטעמ' דהרי"ף הוא ג"כ משום שובר מ"מ היינו משום שטוען נמי פרעתי א"כ אי ס"ד דמיירי בדליכא עדים שכתב לה אלא שהיא מודה דא"כ פשיטא דהיא נאמנת במיגו דלא כתב לה שהרי גם עתה היא מעיזה שלא נפרעה ע"כ צ"ל דאיכא עדים שכתב לה ואפ"ה נאמנת כמ"ש הרא"ש: