הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן צט · ג
(שם בהג"ה ואין יכולין לסלקה מבגדי' במעות) בריטב"א כתב הטעם שאינו בדין שיפשיטנ' ערומה וכ' הח"מ דאף בגדי שבת ורגל דל"ש הך טעמא מ"מ משמעות הטור דהדין כן ונראה דאף דאמרי' אדעת' למשקל ולמיפק לא אקני לה מ"מ אמרי' דמסתמ' בדעתו היה מתחלה שיהיה לה זכי' בגוף הבגדי' אלא שתתן מעות בעדם ועמ"ש בחידושי' די"ל דזה דוקא בבגדים שעשה לה הבעל אבל בכסות שעשו היורשים להאלמנה אם אח"כ תובעת כתובתה צריכה להחזיר גוף הבגדים דבדידהו דלא חייש לכבודה לא הקנו לה ויש לפרש בזה דהיינו דקאמר בש"ס יתמי וארמלת' שלח ופוק דמשמע דצריכה להחזיר גוף הבגדים וא"צ למה שנדחק בזה הב"י ונלע"ד דבזה א"ש הא דקשה לכאורה על הריטב"א דא"כ מאי קאמר דתנן מתני' כוותיה דשמואל ומקשה לרב הא י"ל דהמקדיש אין לו בכסות אשתו משום דא"י להקדיש גוף הכסות שהם שלה ולפמ"ש י"ל דדוקא למאי דמשני דלא אקני לה למשקל ולמיפק כ' הריטב"א כן אבל לפי הס"ד דלא אקני כלל צריכה להחזיר הבגדים ולפ"ז הוי אפשר לומר דבגרושה דלא חייש לכבודה כדאי' בכתובות דף צ"ז ע"ב לא הקנה לה כלל אפי' גוף הבגדים אם סרחה עליו מיהו מהפוסקים משמע דאין חילוק בין גרושה לאלמנה ועיין בחידושי':