הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן צח · ט
(שם אבל יורשיו ובאים ברשותו וכו') כתב הרמב"ן במלחמות פרק הכותב דבמתני' לא תני אלא אבל יורשיו משביעים אותה ולא תני הבאים ברשותו משום דמיירי לענין שבועת פוגמת שקדם להם דומיא דיורשיו והיינו אף שמינה אנטלר על נכסיו א"י להשביע על הפגם שקדם למינוי שלה. ומה שאמר אח"כ בסיפא דוקא בכתב ולא לבאים ברשותו א"י להשביעה היינו על הפגימה שאצלם ופשוט שכן הוא דעת הרא"ש ג"כ וח"ש הב"ש בס"ק ט' בדברי הרא"ש צ"ע. מיהו לענ"ד יש להסתפק לדעת הגאונים דס"ל דבאים ברשותו היינו לקוחות דגם אצלם מועיל הפיטור אם נימא לדידהו דאפי' לא כתב ובאי' ברשותי אפ"ה א"י להשביע על פרעון שקודם למקחם. דלכאורה י"ל דלקוחות יש להם דין יורשים דמשביעין על העבר ה"נ הלקוחות יכולים להשביעה על הפרעון שקודם למקחם אע"פ שכתב להם נאמנות לגבי עצמו מ"מ כיון שיצא מרשותו לא מהני כמ"ש הב"ש בס"ק ד' ומה דלא תני הבאים ברשותו ברישא לאו דוקא ואפשר דכ"ש הוא מיורשין וכן צ"ל ע"כ בדברי הטור וש"ע שהוסיפו והבאים ברשותו על לשון מתני' ועוד נראה דאפי' לדעת הרי"ף והרא"ש דלגבי לקוחות אינו מועיל אפי' פיטור בפירוש משום דיש לחוש לקנוני' שפרע והחזיר להם השטר כמ"ש הרא"ש מ"מ יש לומר דהיינו דוקא אם באים להשביע על פרעון שאחר מקחם אבל על פרעון שקודם מקחם מאי קנוניא שייך דהא יכול ליתן להם שטר אחר כדאמרי' בכ"מ דף י"ז גבי שטר שנמצא וזמנו בו ביום דמלוה לא עביד ע"ש. ולפ"ז יש ליישב דברי הטור וש"ע שכתנו כאן באים ברשותו לקוחות שקנו ממנו ותמהו האחרונים דאפילו פיטור בפי' אינו מועיל לגבי לקוחות ולפמ"ש י"ל דלגבי לקוחות החילוק הוא דבכ' לה נאמנות סתם יכולים להשביע על פרעון שקדם להם משא"כ בכתב בפי' א"י להשביע על פרעון שקודם למקחם והא דלא מפרש הרא"ש כן מתני' ונדחק לאוקמי דבאים ברשותו היינו אנטלר שלו משום דמשמע ממתני' דא"י להשביע אפי' על פרעון שאח"כ כמו ביורשים דא"י להשביע אפי' על פגם שלהם והנה משמע מלשון הש"ע דאין היורשים צריכים לטעון אמר לנו אבא פרעתי דומיא דלקוחות דלא כמ"ש הש"ך בסי' ק"ח סעיף יו"ד בשם הריטב"א שאין טוענים ליורש נגד יורש ומדייק מלשון הש"ס בדף פ"ח ע"א כבר ישבתי שם בחידושים על נכון וכן משמעות כל הפוסקי' ועיין בח"מ סי' ס"ו סט"ו דטענינן ליורש נגד לוקח וע"ש בסו' קמ"ו סכ"ד דטענינן ליורש נגד היורש ועמ"ש שם בחידושי' די"ל דבאומרים אמר לנו אבא פרעתי יכולים להשביע אפי' תוך זמנו: