אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן צח · ח

ז

(סעיף ג' אבל יורשיו וכו') עיין בח"מ סי' ע"א סעיף י"ז שכתב הסמ"ע הטעם בזה משום דטענינן ליורשים שלא האמין לו אלא כשהיה חי דלא היה מעיז נגדו משא"כ נגד יורשיו שיכול להעיז נגדם ע"ש ולפ"ז קשה לי דהא ניחא לענין נאמנות דידה דכשאומרת לא נפרעתי צריכה להעיז נגדו אבל גבי יורשים שאין עליהם אלא שבועת שלא פקדנו דאין כאן העזה אפי' נגדו אם כן כשפטר את יורשים נגדו יועיל נמי נגד יורשיו ועיין בחידושינו שכתבנו דלפי מאי דמוקי בנתגרשה ומתה כמ"ש המחבר כאן אם כן שפיר יש לומר שפרע אביהם ליורשים אחר מיתתה ומפני שלא יוכלו להעיז נגדו האמינם. ולפ"ז היה נ"מ לדינא שאין יורשים צריכים לישבע אלא שלא פרע אביהם להם אבל שבועת שלא פקדנו אינם צריכים לישבע אם לא מצד גלגול וז"א אלא לדעת הרמב"ן כמו שיבואר לקמן ועוד נ"מ דאם טען אביהם קודם מותו שפרע לאמם ה"ל כהודה שלא פרע ליורשים א"כ א"צ שבועה כלל אפי' לגבי יורשיו ועוד נ"מ בשבועת אפוטרופ' דאינו אלא מחמת ספק כשפטר אותה אף יורשים בכלל אא"כ מינו אותם עצמן אפטרופוס כמ"ש התוס' בשם הירושלמי אפי' מתני' אך לפ"ז קשה דאיך מפרש הירושלמי יורשיו משביעים את יורשי' דלענין שבועת אפטרופסת שבחיי אביו כיון דלא שייך העזה מה לי נגד אביהם או יורשים וע"כ צ"ל שמינו היורשים את יורשים אפטרופס לאחר מיתת אביהם א"כ לא שייך הסיפא דאם נעשה אפוטרופס לאחר מותו יורשים משביעין אותה הא עיקר הפיטור היה ע"ז אך באמת דברו הסמ"ע צ"ע מ"ש בזה דלכאורה הטעם פשוט דבאמת שבועת היתומים לאו מטעם דטענינן בשבילם דאם היה אביהם קיים היה טוען אשתבע לי כפירש"י במתני' דהכותב דף פ"ז דהא כבר אמרנו בחידושינו דאי אפשר לומר כן דהרי מצינו דהחמירו בשבועת היתומים טפי מטענת אשתבע לי לענין מת לוה בחיי מלוה ולענין חשוד אלא רש"י לא כתב אלא לפרש טעמא דת"ק דר"ש ע"ש אבל אליבא דאמת גם רש"י מודה דשבועת יתומים לאו מטעם אשתבע לי א"כ בפשיטות י"ל אף דפטרה משבועה לא פטרה משבועת יתומים דחמירא טפי וצ"ע ועיין בחידושינו במתני' דף פ"ו ע"ב:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה