הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן צח · ז
(שם ואפי' אם נתן לה רשות וכו') עיין בח"מ סי' קע"ו סעי' ל' דאם הלך שותף א' ונשתתף עם אחר יכול שותפו להשביע את שותף שני ואם בתחלה פטר את השותף משבועה וכשנשתתף זה השותף עם אחר ג"כ פטר אותו כתב הסמ"ע דמהני הפיטור לגבי אחר לפ"ז צ"ל הכא דהיא לא פטרה את אפטרופוס שלה משבועה ועיין בש"ך שם שחולק ולכאורה היה נראה דמה דאמר נדר ושבועה אין לי עליך ועל יורשיך ועל באין ברשותך דמהני הפיטור לגבי יורשים וב"ב קשה הא קי"ל דאינו מועיל מחילה בדבר שלא בא לעולם ואיך שייך פיטור לאפטרופסת של יורשים וב"ב נהי דמהני לאפטרופסים דידה ולא הוי דשלב"ל משום דמשעבד לה נכסיו מעכשיו אם תתפוס משלו תהיה נאמנת מ"מ איך יועיל על יורשים וב"ב ואפי' אם נימא דהוי כאומר משתעבדנא לך ולכל דאתי מחמתך מ"מ היה בריך לפרש דמיירי שיורשים וב"ב כבר נולדו בשעה שפטרה כדאיתא בח"מ סי' ס"ו סעיף כ"ו דאל"ה אינו מועיל הדבר שלב"ל אלא ע"כ צ"ל שהוא נותן לו כח למנות אפטרופסיא ולפוטרה בכח הפיטור שלו א"כ משמע דלא כסמ"ע דאם לא פטרה בפירוש לא מהני הפיטור שלה אף אם היא פטרה אותם מיהו לפמ"ש הש"ך בר"ס ע"א דנאמנות סתם מועיל אפילו בלא קנין י"ל דמהני אפי' בדבר שלב"ל ואפשר דמזה נפקא ליה להנ"י שהביאנו לעיל בר"ס זה דכתב לאו דוקא אלא אפי' אמירה מהני דאי הוי בעי כתובה לא הוי מועיל לדבר שלא בא לעולם: