הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן צח · ו
(שם ומשביעין ג"כ את יורשים ואת הבאים ברשותה אם פגמו הכתובה) והקשו הח"מ והב"ש דהא כתב הסמ"ע ברס"י פ"ד בשם הירושלמי דאם פגמו בנו לא ישבע ותירץ הב"ש דהתם ה"פ אם פגם האב אין השבועה מוטל על יורשים שלו ולענ"ד ז"א דהא משמע בגמ' דמוקי למתני' בפוגמת הרי ע"כ צ"ל כמ"ש לעיל דלא מיירי בשבועת אשתבע לי וע"כ הא דקאמר ומשביעין את יורשים היינו אם פגמה ומתה דהא על זה כתב הרא"ש ויש מפרשים משביעין את יורשים היינו אם פגמו הם הכתובה ונראה דודאי בהני גוונא אין טעם לפטור את יורש משבועה אבל כשטוען שפרע מקצת לאביו ומקצת לבנו והבן מודה בשל אביו או בשל עצמו כיון דאמרי' בכתובו' דף פ"ד ע"ב דטעמא דרמו עליה שבועה בפוגם משום דפרע דייק דמפרע לא דייק וזה הוא כשטוען שפרע לזה עצמו אבל באביו שפוגם הוא מודה שלא פרע המותר לאביו לא שייך זה וכן איפכא לכך לא התקינו בזה שבועה ואין סתירה מכאן דלא מיירי בהני גוונא ואין להקשות דלמה לא יהא נאמן הלוה להשביע את היורש במיגו שהיה טוען שפרע המותר לאותו עצמו ז"א חדא דהא כתב הב"ש לעיל סי' צ"ו ס"ק ח' דאין אומרים מיגו להשביע ואפי' לפמ"ש שם דאינו מוכרח מ"מ הכא כל פוגם אית ליה מיגו דכופר הכל כדרבה דאמר מפני מה אמרה תורה וכו' אלא דלא אמרי' מיגו דהעזה לאפטורי משבועה וכ"ש בבנו דמעיז ע"כ צ"ל דלא מהימן במיגו משום דהוה מיגו לפטור משבועה א"כ עכ"פ אין שייך שיהיה חבירו נאמן במיגו להשביע דאדרבא הוא יש לו מיגו כנגדו וכ"ש לפמ"ש התוספות בכתובות שם דהא דלא אמרי' מיגו בפוגם הוא משום דלא דייק ולפמ"ש דבהאי גוונא שפיר דייק אדרבא הוא מהימן במיגו וא"צ שבועה: