אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן צח · ד

ג

(שם בהג"ה פטר אשתו בשעת מיתתו וכו') זה לשון המרדכי בשם ספר מקצועת הפוטר אשתו בשעת מיתתו נוטלת כתובתה בלא שבועה בין לעבר בין להבא אפי' היא בבית בעלה וכיון דקי"ל דברי שכ"מ ככתובי' וכמסורים חשבינן ליה כנותן מתנה וכו' נראה פי' דבריו דהחילוק הוא בין שעת מיתה לשעת קדושין משום די"ל דאף דאלמוה חכמים דלא מהני פיטור ליתומים היינו להבא ומטעם שכתבנו דכל ענין נאמנות הוא שאפ' אם תתפוס ותשקר. מכל מקום הוא מתחייב מעכשיו לה כפי מה שתאמר אפי' אם תשקר אם כן ביתומים יש לומר דלא שייך לומר שנתן לה במתנה כל מה שתתפוס ותכחיש דאפילו אם היה דעתו כן מכל מקום אין לומר דבשעה שמכחשת זכתה בתפיסתו דכיון דמת ה"ל כאומר קני לאתר ל' ומת בתוך ל' דהמתנה בטילה ותו דדילמא תפסה דברים שלא היה בעולם בשעת קדושין ולא שייך מתנה בדבר שלא בא לעולם אבל בשעת מיתה לא מבעיא שמועיל המתנה לשעבר אלא אפי' פטרה כשהוא שכיב מרע וחי אחר כך כמה ימים אין צריך שבועה אם לא תפסה אחר הפיטור דמועיל הפיטור להבא בדיבור בעלמא כדין שכיב מרע דדבריו ככתובים וכמסורים והוה ליה כאומר אם תתפוס ותכחיש אחר כך תקנה באותו שעה כדקי"ל בח"מ רס"ו ר"נ דאפי' אם אמר שיקנה לאחר זמן גם כן קונה ע"ש וכן אפי' היא בבית בעלה לאחר מות הבעל ר"ל אפי' אם יש לחוש לתפיסה אחר כך א"צ שבועה שמא תפסה אח"כ ואם תפסה והכחישה קנתה ע"פ צוואת בעלה כן נלענ"ד פי' דבריו דלא כמ"ש הח"מ שכתב דלאו דוקא בשעת מיתה ולפמ"ש הוא דוקא עוד כתב המרדכי אח"ז וז"ל אבל בשערי' להרי"ף פליג על המקצועת דכתב אע"פ שכתב לה בעל שטר נאמנות ממנו ומיורשיו לא הועיל כלום להוציא כתובה מן היורשים בלא שבועה אלא אם כן כתב לה נאמנות בפי' על הכתובה דיד בעהש"ט על התחתונה עכ"ל ונדחקו הב"ח והב"ש בפירושו ונראה לפמ"ש בחידושינו ויבואר בסוף סי' זה דשיטת הרי"ף נוטה לשיטת הר"ח וס"ל דהא דאמר אבא שאול בנכסיי' אילין אינו מועיל פיטור משום דאף דאמרי' בש"ס שם דכל שכתב פיטור לה בשעת קידושין אין דעתו על אפטרופסי' דמי ידע דקא מותיב לה אפטרופסי' ה"מ כשכתב נאמנות סתם. אבל כשכתב לשון מנכסי מסתמא דעתו על אפטרופסי' משום דאיהו גרם לה ולא על הכתובה ולמד מזה המרדכי דיש לומר ה"נ דס"ל להרי"ף דה"מ בשעת קדושין אבל בשעת מיתה כשכבר הושיב אותה אפטרופסת אמרי' יד בעהש"ט על התחתונ' דלא פטרה אותה אלא מאפטרופסי' דאיהו גרם לה כמש"ל אם לא שמפרש בהדיא על הכתובה (ואין להקשות ע"ז דהא כתב הטור בשם הרי"ף והוא לקמן סעיף ד' דבלא נאמנות א"י היורשים להשביע על האפטרופסי' שבחיי אביהם א"כ איך אפשר לומר שפטרה מאפטרופסי' הא על אפטרופסו' אין צריך שבועה אך לפמ"ש לקמן בשיטת הרי"ף דאם נמשך אפטרופ' שלה אף לאחר מותה משביע' גם על אפטרופסת שבחיי בעלה ע"י גלגול א"ש דלהכי הוצרך לפטרה והיינו דכתב המרדכי אבל בשערים להרי"ף פליג משום דבספר מקצועת כת' דמועיל הפיטור אפי' היא בבית בעלה בין לעבר בין להבא אפי' לגבות הכתובה ודוקא בשעת מיתה כנ"ל אבל בשעת קידושין אין מועיל אפי' פיטור בפי' על הכתובה אבל בשערי' להרי"ף כתב להיפך דכשהיא בבית בעלה אמרי' דהפיטו' בשעת מיתה היה רק לאפטרופסים ונראה דהא דלא כ' בפי' דמיירי שהיא אפטרופסי' משום דכתב הרלב"ח דסתם נשים כשהם בבית בעליהן הם כאפטרופסים ובפטרה בפירוש על הכתובה מועיל אפי' בשעת קידושין ובזה מובנים דברי הב"ח ע"ש:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה