הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן צו · ל
(שם בהג"ה אם נשבעה לפני ג' שהן קרובים וכו') כתב הב"ש מיהו נראה דבדיעבד לא אמרי' בזה אין אדם מוריש שבועה לבניו ופשוט הוא דעכ"פ צריכי' היורשים שלה לישבע שבועה שלא פקדנו כיון דהיא היתה צריכה לחזור ולישבע ונר' דנפקא ליה להב"ש האי סברא מהא דאמר ומודה רב בקופצת משמע דלא נשבעה בנק"ח א"כ בשלמא לשמואל דס"ל משביעין אותה חוץ לב"ד י"ל דהתקנה הוא כן כמו שהיה תקנה בנודרת אבל לרב דלא היה בזה תקנה ואפ"ה מודה דכשנשבעה אפי' חוץ לב"ד תו לא אמרי' כיון שאינה יכולה לישבע כדין בנק"ח ה"ל כחשוד שבא לגבות מיתומים דדינו כחו יתומים מן היתומי' דלהכי לא אגבי רב כחובה לאלמנה וצ"ל דס"ל דהך דינא דיתומים מן היתומים אין גובים לא חמירא כולי האי וכיון שנשבעה חוץ לב"ד תו לא אמרי' ביה מתוך שא"י לישבע משלם ולפ"ז נ"מ בכל חוב במת לוה בחיי מלוה אם המלוה נשבע קודם מותו בלא נק"ח אף דקי"ל בח"מ סי' פ"ז דצריך לחזור ולישבע מ"מ אם מת לא אמרי' ביה אין אדם מוריש שבועה לבניו וצ"ע שלא הזכירו הפוסקים מ"מ בעיקר הדין שכתב הרשב"א שאם נשבעה לפני ג' שהם קרובים צריך לחזור ולישבע לא ידעתי כעת מקום מובא הדין דהא אמרי' בב"מ דף י"ז בנתחייב שבועה בב"ד ואמר נשבעתי נאמן משמע להדיא שם דלא אמר נשבעתי בפני ב"ד והלכו להם למדה"י וכן משמע בח"מ סי' פ"ו סעיף כ"ז דקאמר אלא א"כ התרו בו לא תשבע אלא בפני עדים משמע דאפי' לא נשבע בפני ב"ד מהני וצ"ע: