אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן צו · כט

כח

(סעיף כ"א יש מי שאומר וכו') שתוד' מה שקבלה בכתובתה צ"ל דהיינו שתודה מיד קודם שקבלה כתובתה. דאל"כ יש לחוש שתגבה כתובתה ותחשוב שתודה לאחר זמן וכ"כ הט"ז נלע"ד דמוכרח הוא תדע דהא אמרי' בריש ב"מ דהא דלא אמרינן בנשבע ונוטל מיגו דחשיד אממונא חשיד אשבועה משום דשמא יש לו ספק מלוה ישינה דממון איתא בחזרה ושבועה ליתי' בחזרה ואם יכולה להודות אחר זמן א"כ גם שבועה זו איתיא בחזרה ועיין בחידושי לגיטין דהא דמקשה הש"ס ודילמא אזלה לגבי חכם ושרי לה אף על גב דאין שייך כאן לא פתח ולא חרטה דאיך תשבע בתחלה על דעת שתתחרט אלא הקושיא הוא כיון דאין הנדר אלא משום חשש ספק מלוה ומשום דאיתא בחזרה א"כ מאי מועיל הנדר דכיון שאם תזכור שאין לה מלוה ישינה תחזור הכתובה שפיר יש לה פתח חרטה שאם היתה יודעת שאין לה מלוה ישינה לא היתה נודרת ע"ש באריכות מיהו לכאורה לפמ"ש לעיל בפירש"י שהנדר הוה אם תפסה צררי ותחזור ותגבה. א"כ קשה באמת למה לא תקנו שבועה זו בימי המשנה כיון דגם הנדר היה להבא למה נמנעו מלהשביעה בענין זה מיהו י"ל דשבועה להבא כיון דקילא לא סמכו ע"ז בימי המשנה אבל נדר אף שהוא להבא כיון שהיא באיסור כל ימיה חמירא טפי אבל דורות אחרונים סמכו גם על שבועה להבא כי היכי דסמכו על שבועה חוץ לב"ד:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה