הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן צו · ז
(סעיף ב' ושלא תפסה היא משלו וכו') כבר כתבתי דהתוס' פ' חי שמת הקשו ע"ז דא"כ בנפל הבית נימא אף שמת פתאום מ"מ שמא תפסה בעצמה אלא ודאי דאינו אלא ע"י גלגול מיהו נראה לענ"ד דאף אותן הפוסקים דס"ל טעמא דצריכה שבועה על הכתובה אף שהוא בתוך זמנו משום שמא תפסה בעצמה מ"מ נראה דודאי אין לחוש שאם היה אביהם קיים הי' טוען ברי שתפסה בעצמה דהא ודאי מילתא דלא שכיח שתתפוס בע"כ של בעל לפניו ולא תיקנו בזה עיקר השבועה אם לא ע"י גלגול אלא דהחשש הוא שמא תפס' בלתי ידיעתו ובשבועה זו י"ל דלא שייך בי' א"א מוריש שבועה לבניו דודאי אם הבעל טוען ברי צריכה גם היא לטעון ברי שלא תפסה ולישבע ע"ז אבל אם טוענת איני יודע אבדה כתובתה כדין א"י אם נפרעתי כדאיתא בח"מ סי' נ"ט וסימן פ"ב אבל אם הבעל טוען שמא אף שהיא אומרת א"י אם נפרעתי ממילא השטר עומד בחזקתו כדאיתא בח"מ שם וא"כ נראה לדעת הרא"ש ובעל העיטור בח"מ סי' ק"ח במתו היורשים שהי' להם לישבע שבועת היורשים יורשיהם גם הם נשבעין שלא פקדנו ונוטלין דכיון דעל אביהם לא הי' מוטל לישבע רק שבועת שמא ושבועת שמא גם הם יכולים לישבע א"כ ה"נ כיון דאין צריכה לישבע בודאי לא שייך בי' א"א מוריש שבועה לבניו נמצא אף שהיא צריכה שבוע' במת פתאום מ"מ יורשים ג"כ גובים בשבועה. ובזה יש לומר דא"ש הא דמקשה הש"ס בשבועות דף מ"ז על רב ושמואל ממתני' דיורשים מזכירין כתובתה עד כ"ה שנים ולא חוקי לה במת פתאום לדעת הרא"ש ולפמ"ש בטעם דלא אמרי' א"א מוריש שבועה מחמת שבועה שלא תפסה בעצמה משום שא"ב לישבע אלא שבוע' שמא וזה דוקא היכא דאיכא שטרא דלא מבטלינן שטרא מספק אבל בלא שטר אפי' בטענו שניהם ספק פטור לשלם כדאיתא בח"מ סי' ע"ה סעיף יו"ד וע"ש בש"ך ס"ק ס"ה בשם הרשד"ם א"כ כיון דאמרי' בכתובות דף ק"ד דהך מתני' דמזכירין כתובתה עד כ"ה שנים אינו אלא בשאין שטר כתובה יוצא חת"י דבשטר כתובה יוצא מת"י גובה כתובתה לעולם א"כ שפיר מקשה דאפי' במת פתאום כיון שהיא צריכה לישבע שבועת ברי שלא תפסה בעצמה נימא א"א מוריש שבועה וכן משמע שם מהא דמקשה בתחלה ממתני' דיורשי' מזכירים כתובתה שהוא בפ' הנושא ובקר הכי מקשה ממתני' דשני' ויורשי' קודמין ליורשי ראשונה שהוא בפ' מי שהיה נשוי ולא מקשה בתחלה ממתני' דשניה ויורשיה משום דה"מ לשנויי במת פתאום ושטר כתובה בידה אבל לבתר דמשני כבר מתניתין דיורשיה מזכירין שנשבעה ומתה מפרש למתני' דשניה ויורשיה ג"כ בנשבעה ומתה וא"ש לשון הש"ס שם ה"נ שנשבעה ומתה: