הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן צו · ד
(שם אלמנה שנשתתקה וכו'). כ' הח"מ היינו שהשביעוה בשבועת האלה וע"ו רימזה ורימזה הוי כאילו אמרה אמן ובאמת המעיין בתשובות הרשב"א בב"י נראה איפכא דאף דהרכנת הראש הוי כדיבור מ"מ לענין שבועה שמא לא נתכונה בהרכנת ראשה לאמת אלא להפכו ר"ל דלא חשיב בעונה אמן על השבועה דמי יימר שמתכוונה בהרכנת' כאומר אמן לאמת השבועה שמשביעין אותה שלא קבלה כתובתה דילמא כוונתה בהרכנתה שבאמת קבלה ע"כ לא שייך בזה הרכנה רק שמשביעין אותה מפי אחרים ולא תרכין ראשה כלל ועיקר הרמיזה היינו לידע כוונתה בתחלה שלא קבלה אבל על השבועה לא תרכין כלל ונ"מ מדין זה לכל הנשבעין ונוטלין כגון שכיר וכיוצא בו שמדינא לא הי' להם ליטול אלא מתקנת חז"ל כל שהוא אלם אינו נוטל אבל בשאר נשבעין ונוטלין כחו פוגמת מהני להשביעה מפי אחרים דלא גרע משבועת היתומים: