הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן צה · ה
(סעיף ז' אלמנה שניזונית וכו') לכאורה משמע מלשון רשב"ם שכתב והוא דלא שאלה מזוני משמע דוקא כשהיא נוטלת מזונות מן היורשים לכך אע"פ שאמרה ראו מה שהניח לי בעלי והרי אנו עושה ואוכלת דמשמע שהיא רוצה ליזון בעצמה מ"מ לא אמרינן דהוי כאומרת א"נ וא"ע דהא מוכחא מילתא מדשקלה מזוני מן היורשים שרצונה להיות ניזונית מן היורשים וממילא מע"י שלהן אבל אם היא ניזונית מן השבח שהיא עצמה משבחת י"ל דה"ל כאומרת א"נ וא"ע אך מלשון הרא"ש שהביא פי' רשב"ם ואם אינה ניזונית כגון שתבעה כתובתה בב"ד דשוב אין לה מזונות משמע דוקא בכה"ג אבל אם יש לה מדינא מזונות אחרי' מסתמא דרצונה בכך להיות ניזון בתורת אלמנה והשבח יהיה בתורת מע"י. ובזה מיושב מה שהקשה בתשובת מהר"ם לובלין סי' ק"ט על הב"י שהביא דעת הרא"ש שנוטלת שכר טרחא אלא שידה על התחתונה אפי' בניזונית דהא הטעם שנתן הרא"ש לדבריו דדוקא אשה יורשת ואחים הוא דמחלו אהדדי וכו' ואי באשה ניזונית משל יתומים אדרבא בזה שייך טפי מחילה דהא היא ניזונית משלה' ומע"י שלהם ולפרש מה שכתב דמיירי הרשב"ם דהיא נזונית ממה שמשבחת א"כ מאן לימא לן בכה"ג דהיא בעצמה משבחת וניזונית מן השבח דמסתמא מחלה שכר טרחא ולמה יגרע זכותה מיורד בנכסי אחר דמנכין לו מה שלקח ממנו למזונות ונותני' לו מותר שכר טרחא אם יש בו עודף ומה"ת נימא בזו שאוכלת משבח עצמה שמוחלת שכר טרחא אפי' אם יש בו עודף גם נלענ"ד לסברת הרשב"ם דאינה נוטלת שכר טרחא משום חיוב מע"י אף דמע"י אינו אלא משקל ה' סלעי' מ"מ גם מותר מע"י הוא תחת מעה כסף כדרך אשה לבעלה כנ"ל אבל ודאי מודה רשב"ם בהעדפה שע"י הדחק דקי"ל דהוי כמציאה כדאי' ר"פ מציאת האשה א"כ כיון דאלמנה מציאת' לעצמה ה"ה העדפה שע"י הדחק תדע דודאי לא פליג הרשב"ם שאם היא השביחה נ"ח שלה שיהי' בהשבח חלק להיתומים אע"כ טעמא דהרשב"ם משום דס"ל דמסתמא ניחא לה במזונות ומוחלת כל שכר טרחא. ובזה מיושב מה שהקשה הב"ש על הב"י בדעת הרא"ש דאי בניזונית איירי א"כ ל"ל מחילה שלה דהא זכו מחמת המזונות ולפמ"ש דאף לדעת הרשב"ם ע"כ מטעם מחילה הוא לק"מ: