הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן צה · ד
(סעיף ה' וצמצמה והותירה וכו') כבר כתבתי לעיל בסי' ע"ג דזה אינו מוכרח מלשון הש"ס דיש לפרש מותר מזונות היינו שנותר משיעור מזונות הקצובים לה לעיל סי' ע' מה ששיערו באדם בינוני דכמו שאם אוכלת הרבה כהאי דס"פ נערה דהוה מפסדה מזוני צריך ליתן לה כפי ברכה וה"ה אם אוכלת מעט המותר ליורשי' אבל אם צמצמה י"ל דהוא שלה כמ"ש הב"ש לעיל בסי' ע' וכמ"ש שם בשם התוס' בנזיר והר"ן ז"ל אבל מלשון צמצמה והותירה שכתב הש"ע לא משמע כן והטעם נראה דס"ל דדמי למדור אלמנה שמחויבים ליתן לה לפי כבודה ואף עפ"כ אינה יכולה להשכיר לאחרי' והיא תדור בדירה פחותה מפני שכוונת הבעל במזונות וכסותה אינו אלא משום כבודו א"כ ה"נ לא התחייב א"ע אלא שלא תתבזה אבל לא שתצמצם את מזונותיה מיהו נראה לחלק אם נתנו לה הב"ד מעות למזונות כדרך פסיקת שער שבשוק והיא טרחה עצמה יותר מדאי לקנות במקום הזול ובשעת הזול אותו המותר הוא בכלל מציאה והעדפה שע"י הדחק דקי"ל באלמנה היא לעצמה ובזה מיושב הירושלמי שהביא הראב"ד עיין בב"י שאינו סותר לסוגיא דידן: