הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן צג · כא
(סעיף י"ט אלמנה ניזונית אע"פ שלא נשבעה ויש חולקין) כבר כתבתי לעיל דלדעת הרמב"ם אע"ג דנכסים בחזקת אלמנה קיימי מ"מ ה"ל כשטר משכונא כמ"ש בח"מ סי' ק"ח. ולפי הגירסא ברמב"ם דכשאין שטר כתובה בידה צריכה שבועה א"ש טפי דאפי' במשכון מטלטלי' קי"ל בסי' ע"ב סי"ח דצריכה שבועה אע"ג דהתם השבועה הוא מתקנת הגאונים היינו משום דיש לו מיגו דלקוח אבל מבד שהוא מוחזק במשכון בעדים אפי' נימא דנאמן בשבועה כדס"ל להרמב"ם כמ"ש הש"ך בסי' ע"ב ס"ק ג' ח"מ א"א להאמינו בלא שבועה ומ"מ נלענ"ד לפמ"ש בסי' ס"ב סעיף י"ח דאפילו מת לוה בחיי מלוה נפרעין ממה שתחת ידם כיון שהם מוחזקי' לא שייך ביה אין אדם מוריש שבועה לבניו וכן כתב הש"ך בח"מ סי' ק"ח סי"ב גבי שטר משכונא א"כ נראה דה"ה בחשוד נהי דקי"ל בח"מ סימן צ"ב דחשוד שבא לגבות מיתומים ה"ל כמת לוה בחיי מלוה מ"מ בכה"ג שהוא מוחזק לא גרע מיתומים מן היתומים וכיון שהוא מוחזק גובה בלא שבועה וכן הכא בחשודה לא הפסידה מזונותיה ובזה מתורץ קושיית הרמב"ן על הרמב"ם מסוגיא דגיטין דף ל"ה דרב לא מגבי כתובה לארמלתא ואפ"ה הגבה מזוני דאף דבשני דרב נמנעו מלהשביע' מ"מ לא גרע, מחשוד וכיון דהנכסים בחזקת לענין מזוני שפיר היתה ניזוני' ועיין לקמן סי' צ"ו מ"ש דמזה מוכח דאינה מוכרת שלא בב"ד ואינה מוחזקת בנכסים עד לאחר שבועת כתובתה משא"כ בשבועת מזונות אפילו לדעת הרמב"ם ז"ל מיהו בעיקר השבועה על מזונות צ"ע דהא הוי תוך זמנו ונהי דלענין כתובה כתבו התו' והפוסקים לקמן דחיישי' שמא בשעת מיתה התפיסה בהגיע זמן אבל במזונות ודאי דהוי תוך זמנו וצ"ל דהשבועה היא שמא תפסה בעצמה ולפ"ז לפמ"ש לקמן סי' צ"ו דלענין שבועה זו כיון דאיכא שטר כתובה בידה כדאי' סעיף ו"ח לא שייך ביה אין אדם מוריש שבועה לבניו יש לומר דה"נ בחשודה כיון דליכא אלא משום שלא תפסה בעצמה לא מפסדא: