אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן צג · יב

יא

(סעיף ח' מכרה כתובתה וכו') כתב הב"ש דבחייו יש לה מזונות ומוכח כן בש"ס דף נ"ד דהקשה על הא דקאמר שמואל תבעה כתובתה הפסידה מזונו' מברייתא דמכרה כתובתה ואי ס"ד דהפסידה מזונות בחיי הבעל דילמא מיירי שם לענין הפסד בחיי הבעל ולכאורה אכתי קשה דילמא אשמעינן ברייתא דאפי' מכרה בחיי בעלה הפסיד' מן היורשים דלא נימא דווקא לאחר מיתה אם מכרה דגליא דעתה דבעיא לאנסובי ואיך מדייק מיני' דתובעת לא אלא נראה דמדייק מדקתני עשאה אפותיקי לאחר ופירש"י בשדה המיוחד לכתובתה והיינו משום דלא שייך לומר בשטר כתובה דעשתה את השטר אפותיקי כדרך מכירת שטר לכתובה וע"כ צ"ל שעשתה שדה המיוחד לכתובתה א"כ י"ל דמזה משמע לי' דלא מיירי בחיי הבעל משום דבחייו אינה יכולה למכור שדה המיוחד לכתובתה דלא עדיף מנצ"ב כמבואר לעיל סי' צ' ואפי' לדעת הפוסקי' שם דמועיל מכירתה בנצ"ב כשתתגרש או כשתתאלמן מ"מ בשדה המיוחד לכתובתה י"ל דמודו דא"י למכור א"כ אין כ"כ ראוה מזה ונראה להביא ראיה מהא דאמר בב"ק דף פ"ט אומדין כמה אדם רוצה ליתן בכתובה זו שאם נתאלמנה או נתגרשה וכו' ואי במוכרת אבדה מזונותי' איך תמכור הא תאבד מזונותי' ודוחק לומר דמיירי באשה שמע"י מספיקין לה למזונותי' או שאמרה איני ניזונית ואיני עושה דלא משמע כן מדנקט סתמא ולכאורה הי' נר' משם ראיה להיפך דהא קשה דלא נקט דהעדים משלמין לה מזונותי' ועיין בתוס' במכות שהקשו שם בדף ג' שישלמו העדים לה מה שרצו להפסיד לה מזונותי' ותירצו שם דכיון שהיא אומרת שנתגרשה כבר הפסידה מזונותי' וזה לא שייך הכא דאם הבעל והאשה אומרי' ג"כ שנתגרשה הרי בריך לשלם לה כל כתובתה א"כ גם העדים יצטרכו לשלם לה כל כתובתה אלא ע"כ שהיא אומרת שלא נתגרשה וע"כ צריכים העדים לשלם לה מזונותי' אלא משמע דמיירי דמכירת טו"ה של כתובתה שוה טפי משיעור מזונותי' העודפים על מע"י ואם תמכור הרי תאבד מזונותי' לכך א"צ לשלם מזונות א"כ נשמע להיפך אך זה דחוק שמכירת' בטו"ה יהי' עודף על שיעור מזונות ותו דה"ל לתנא לפרש זה אלא העיקר בזה משום דהוא מילתא דפשיטא לי' דמשלמי' מזונות ולא מיירי התנא מזה דהא דהקשו התוס' במכות שם ולא תירצו דלא מיירי התנא מזה משום דהתם הקושיא להיפך דלמה ישלמו לבעל ולא ינכו במה שרבו להרויח לו מזונות וע"ז תירצו דכיון דהיא אומרת שנתגרשה פטור הבעל ממזונות כמ"ש התו' בכתובות דף פ"ט ע"ב דה"ל כטענו חיטים והודה לו בשעורים משא"כ הכא דמיירי ע"כ שהיא אומרת שלא גירשה ע"כ צריכים לשלם לה מזונותיה דאף אם הבעל אומר שגירשה אינו נאמן להפסיד מזונותי' במיגו דאי בעי מגרש לה כדאי' בב"ב דף קל"ג דא"כ יצטרך לשלם לה כל כתובתה י"ל דמלת' דפשיטא היא דמשלמין מזונותיה וקמ"ל דמשלמין נמי דמי טובת הנאה נמצא מוכח דלא הפסיד' מזונותי' ועוד נראה דמוכח משם דבמוכרת לא הפסיד' מזונותי' מדאמ' שם א"ר שמלאי משום דאיכא ריוח ביתא ופירש"י כדי שתהא פרנסתו בביתו בריוח ואם אבדה מזונותי' בחייו אין שייך לומר דהעדים ישלמו לה מה שהפסיד' ריוח ביתא כיון דאם הבעל רוצה אין נותן לה מזונות כלל מיהו נראה דיש לדחות דהתם מיירי רק בנצ"ב ולא בעיקר כתובה כדקאמר אם אמרו בנצ"ב והיינו דנקט בברייתא והרי היא יושבת תחתיו ומשמשתו ר"ל דהעדים מעידים שגירשה כבר לפני כחה שנים ועתה שהיא יושבת תחתיו ומשמשתו ע"כ שחזר ונשאה וכיון דכבר גירשה ונתן לה כל כתובתה אין לה אח"כ אלא כתובה דאורייתא ומפסדת נצ"ב וממילא דא"ש דא"צ לשלם לה דמי מזונות שלא רצו להפסידה כלום כיון שחזר ונשאה ובזה מתורץ קושי' התוס' שם דלא ניחא ליה לאוקמי במנה ומאתים ע"ש:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה