הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן צג · יא
(סעיף ז' וי"א דמיד שעשתה שידוך) הנה הה"מ על הרמב"ם כתב הטעם דנתארסה הפסידה מזונותי' משום דכיון שנתארס' אשת איש נקרא' ולא אלמנה וכתב הב"י משמע דמשודכת אינה נקראת א"א וזה דבר תימא דכיון ששדכה הפקיעה כבוד בעלה וכו' ע"ש וכתב הב"ח ותימא דבא להפקיע ממון ע"פ סברא בלא ראי' דשדכה עצמה לא גרע מתבע' להנשא ע"ש והח"מ כ' דשידוכין גרע דנתקשר' בקנס וחרם שלא תחזור בה ונקרא' כלתו של פלוני וכו' והא דהרמב"ם כתב נתארסה משום דבימיהם הי' מארסין מיד שנשתדכה עכ"ל ובאמ' המעיין בב"ח לא כתב שם בכה"ג שנתקשרה בקנס וחרם ומ"מ נראה דהא דאמר שמואל תבעוה להנשא ונתפייסה אין לה מזונות היינו דאפי' אם חזרו בה אח"כ אפ"ה כבר הפסיד' מזונותי' ועיין בחידושי' דף נ"ד שהכרחתי זה מפירש"י ומדברי התוס' דס"ל דאפי' למסקנא דבנתפייסה לא אבדה מזונותי' היינו משום דאמרי' יצר' אנס' וכיון דחזרה בה לא אבדה אבל באמרה מחמת בני אדם שאינם מהוגנים לה לפי כבודה ולא משום כבודו דלא מוכחא מילתא דחזרה בה באמת אבדה מזונותי' ונהי דהפוסקים חולקים על התוס' היינו מטעמא דאמרי' דאפ"ה אין להפסיד' משום דשמ' חזרה בה אבל בעשתה שידוך ועדיין היא משודכת מה"ת נימא שחזרה בה ובודאי אבדה מזונותי' לכ"ע. אך נלע"ד דהא דכתב הרמב"ם נתארסה אבדה מזונותי' דמשמע אבל שדכה לא דדוחק גדול לומר כמ"ש הב"י דהרמב"ם קרי למשודכת נתארס' דלא מצינו כן בשום מקום וגם דוחק לומר כמ"ש הח"מ משום דבימיהם הי' מארסין מיד שנשתדכה דלא משמע כן בקדושין דף י"ג וכדף מ"ה ואדרבא משמע דהי' המנהג לשדך מקמי הכי אלא שלא הי' המנהג לקדש בשעת החופה והעיקר נראה דכוונת הרמב"ם מאי דנקט נתארסה דאפי' נתאלמנה או נתגרשה משני אבדה מזונותי' מן הראשון דכבר נקרא' אלמנתו של שני ולא של ראשון כמ"ש הה"מ אבל אם רק נשתדכה אפי' קיבלו עליהם בקנס שלא לחזור ואח"כ נתרצו שניהם לבטל השידוך או שמת המשודך אינה נקרא' על שם השני ולא אבדה מזונותי' מן הראשון דכבר נקרא' אלמנתו של שני ולא של ראשון כמ"ש הה"מ אבל אם רק נשתדכה אפי' קיבלו עליהם בקנס שלא לחזור ואח"כ נתרצו שניהם לבטל השידוך או שמת המשודך אינה נקרא' על שם השני ולא אבדה מזונותי' מן הראשון ומ"ש הח"מ דנקרא' כלתו של שני אינו מוכרח אפי' בחיי המשודך וראי' לדבר דגבי בת הניזונית קי"ל דבנתארסה אבדה מזונותי' משו' דכיון דאירס' לא ניחא לארוס דתתזל כדאי' בסוגי' דף נ"ג ע"ב ולקמן סי' קי"ב אבל בשדכה לא אבדה מזונותי' משמ' דעדיין אינה נקרא' על שם השני וכ"ש לאחר שנתבטלו השידוכין דנקראת על שם הראשון: