אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן צא · יב

יא

(סעיף ה' דינם כמלוה בשטר) בתשובת הרא"ש כתב דגובה מנ"מ וכתב בתשובת מהרי"ק דדווקא מנ"מ ולא מנצ"ב וכתב הח"מ והדרישה דמיירי שגובה מטלטלים דלגבי נ"מ גובה מלוה בשטר אפי' מטלטלים דלא הוי לוקח גמור וכ"כ הש"ך בח"מ סימן קל"ב מטעם דלא אפסיד אנפשי' כיון דהלוה בשטר אפי' לא כתב מטלטלים אגב קרקע גובה מטלטלים והב"ש כתב דטעמא דהרא"ש דלא סמך עצמו על טעם זה דסבלונות אית ליה קלא אלא על טעם אחר שכתב דהכא לא שייך לומר דאפסיד אנפשי' ונראה דמוכח כן דהא כתב שם הרא"ש באות' תשובה ואם אין לה נ"מ ויש לה שער נדוניא על בעלה שתוכל לגבות ממנו כל זמן שתרצה ראובן גובה מהבעל מדר' נתן וקשה הא כתב הרא"ש עצמו בתשובה כלל ל"ט סי' ג' דחוב נדוניא שחייב הבעל לאשה כמו נ"מ הם וכשתרצה תגבנו וילקח מהם קרקע ויאכל הבעל פירות ואין ב"ח שלותה ממנו תחת בעלה גובה מהם וכו' א"כ מוכח דחוב בשטר שקודם נשואין גובה אפי' ממטלטלים דהרי הבעל יכול לשלם במעות או מטלטלים והרי הוא כלוקח מדין נ"מ וע"כ מוכח דאפילו במטלטלים גובה ויותר מזה אמרו בכתובות דצ"ב אי פקח הוא מגבה לה קרקע וכ' התו' שם דאע"ג דדינא דבעל חוב לשלם במעות מ"מ יכול להגבות קרקע כדי שיוכל לחזור ולגבות כ"ש הכא דיכול הבעל לשלם במעות וכן כתב שם בסוף התשובה דגובים מלבושים אע"ג דדינם כנ"מ כמו שכתבתי לעיל סי' צ' ואכתי קשה דהא זה השטר נדוניא שהיה אחר הלואת בע"ח ה"ל דאיקני וכיון דדינא כנ"מ ה"ל דאקני קני ומכר כמפורש בח"מ סי' קי"ב דא"י לגבות מבעל מדאקני א"כ למה יגבה הלוקח משטר נדוניא ואף דהב"ש כתב בס"ק ט' דמיירי שם מנצ"ב כבר כתבנו לעיל דמשמע דאינו גובה מדאקני וגם הש"ך שם הבין כן וצ"ל דמיירי שם בנדוניא שהכניסה לו דלא הוי דאקני שהרי היה לה זה בשעת הלואה והא דכתב שם דאם אין הנדוניא עומדת לגבות בחייו א"י לגבות ממנה אע"ג דמלוה בשטר גובה אפילו מנצ"ב היינו משום דהכניסה לו בנדוניא מטלטלי' ונצ"ב ה"ל לוקח גמור דאין גובה מטלטלין משועבדים הרי מפורש בדברי הרא"ש כדברי מהרי"ק וכמו שפירש הדרישה והח"מ אך אכתי לא נתיישב לי דאפי' מיירי בשטר נדוניא שהכניסה לו אכתי ה"ל דאקני כדקי"ל בח"מ סי' קי"ב דמי יימר דאותן המעות ומטלטלי' שהכניסה לו בנדוניא בעצמן היה בשעה ששלח לה סבלונות ואי מיירי בידוע היה לו לפרש ונראה מזה טעמא דהרא"ש דסמך עצמו על מ"ש שם דכיון דבסבלונות לא שייך אפסיד אנפשי' אין דינו כלוקח כלל וה"ל דאקני קנה והוריש דקי"ל דמשתעבד מיהו לכאורה קשה לי על טעם זה דהא כתבו התוס' בס"פ יש נוחלין דהא דלא גבה נחבל מנ"מ והוי הבעל כלוקח מוקדם אע"ג דלא שייך בנחבל אפסיד אנפשי' משום דלא פלוג בין מלוה למלוה א"כ ה"נ לא עדיף חוב דסבלונות מנחבל ונראה דבאמת מהאי טעמא לחודא לא היה גובה אלא בצירוף הני תרי טעמי כיון דסבלונות אית לי' קלא אינו דומה לשאר מלוה ולא שייך ביה לא פלוג ונהי דלא סמך על האי טעמא לחוד דליהוי כשטר ממש מ"מ כיון דאיכא נמי טעמא דהכא לא שייך אפסיד אנפשי' לא אמרינן בזה לא פלוג כיון דאית ליה קלא ואינו דומה לשאר מלוה ולכאורה קשה ע"ז דהא האי דח"מ ס"ס קי"ב שהלוה לאבי' דלא שייך לכאורה דאפסיד אנפשי' כיון דהלוה לאבי' כמ"ש הש"ך שם וע"כ צ"ל משום לא פלוג אע"ג דהתם הוי מלוה בשטר ולא גרע מסבלונות דאית ליה קלא ואפשר לחלק בדוחק מיהו יותר נראה דהתם הוי אפסיד אנפשי' דה"ל לכתוב דאקני שמא ימכור אביה וכן צ"ל בתשובת הרמב"ן שהביאו ב"י בסי' זה בראובן שלוו הוא ואשתו וכו' דמשמע מדבריו דשייך ביה סברת הרי"ף לענין מטלטלי' דה"ל הבעל כלוקח אע"ג דהלוה לה כשהיתה תחת בעלה הראשון ולא ה"ל לאסוקי אדעתי' שימות ותנשא לבעל אחר צ"ל דאפ"ה אפסיד אנפשי' דה"ל לכתוב מטלטלים אגב קרקע משום שמא ימכור המטלטלים ועי' בסמוך:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה