הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן צא · ט
(שם אינה נגבית מן הבעל) הנה דין זה מיירי בנ"מ אבל בנצ"ב כתבו הפוסקים בפשיטות דהוי הבעל כלוקח והב"ש הקשה ע"ז מהא דאמרי' בב"ב ס"פ יש נוחלין מי שמת והניח אלמנה ובת ונשאת הבת אלמנה ניזונת מן נכסיו ושם מיירי בנצ"ב והיינו פרנסת הבנות כמ"ש הרמב"ם וש"ע בסימן קי"ג ס"ו ובאמת בש"ס מיירי בנ"מ ובבת יורשת ולא מיירי מעישור נכסים כלל והרמב"ם וש"ע שכתבו הדין גבי עישור נכסיו באמת כתבו דאין הבעל יורש פרנסה הראוי להנתן לה שהרי כולם בחזקת אלמנה משמע להדיא דמיירי שעדיין לא נתנה לבעל ואין הבעל יכול לתבוע חלק עישור נכסים משום דהכל משועבד למזונות האלמנה אבל אם עברו היתומים ונתנו העישור נכסים ליד הבעל בנדוניא כשנשאה פשיטא דה"ל כלוקח גמור ואין האלמנה יכולה להוציא מידו: