הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן צא · ח
(סעיף ד' היה עלי' מלוה ע"פ וכו'(ובח"מ סי' קי"ב כתב דאפי' חוב בשטר ולא כתב לו דאקני אין גובין מן הבעל מנכסים שנפלו לה אח"כ דהוי כלוקח ובש"ך שם ובב"ש כאן ס"ק ט' נסתפקו דילמא דוקא במלוה ע"פ שייך אפסיד אנפשי' דשמא יטעון פרוע אבל בשטר אע"ג דלא כתב דאקני לא הפסיד מיהו בתשובת רשב"א שהביא הב"י בסי' זה באלמנה ששדכה את בתה ונשאת וכו' מפורש שם דהיכא דהוי דאקני אין הבעל חוב גובה אפילו בשטר ואפשר דהש"ך הבין דהרשב"א מיירי שהכניסתם לבעלה בתורת נצ"ב דודאי הוי כלוקח אך העיקר נראה דמלשון הש"ס והפוסקים משמע דאין הטעם משום טענת פרוע דהרי יכול לבא לב"ד תוך ומנו ולהתרות בה שלא תשלם לו אלא בפני עדים ותו דע"כ מיירי באמת בענין שא"י לטעון פרעתי דאל"ה פשיטא דאינה נאמנת להוציא מן הבעל ולכאורה היה נראה לי בזה דהא דמשמעות הפוסקים בלותה לאחר שנשאת אפי' בשטר דאינו מוציא מן הבעל וכן בחבלה באחרים כדאיתא בב"ק דף כ"ט אשה שחבלה באחרים פטורה אבל משלמת לאחר שתתגרש משמע דבשום ענין אינו גובה כל זמן שהיא תחתיו אפילו נכסים שנפלו לה אחר שחבלה ועמדה בדין ג"כ אינו גובה מהן אע"ג דהחוב הוא קודם לבעל שהרי הבעל אינו כלוקח אלא משעה שנפלו לה וא"כ היה ראוי לגבות מהן הנחבל ובע"ח דאין לומר כיון דשיעבוד הנחבל והבע"ח אינו ג"כ אלא משנפלו א"כ כיון דבאותו שעה הבעל נמי נעשה כלוקח א"י לגבות ממנו דלכאורה ז"א דיש לדמות זה להא דקי"ל דבע"ח גובה את השבח כמבואר בריש סי' קט"ו בח"מ דהיכא דכתב לבע"ח דאקני וללוקח לא כתב דאקני על אחריות שלו גובה כל השבח משום דכשהשבח בא לעולם נשתעבד לבע"ח אע"ג דכבר קנה אותו הלוקח באותו שעה ונראה לכאורה הטעם משום דהוי דאקני ולא משתעבד לנחבל ובע"ח אם לא כתב לו בפירוש דאקני א"כ מוכח דשייך בזה אפסיד אנפשיה מיהו צ"ע אי שייך בנחבל שהוא מלוה הכתובה בתורה דאקני דלא שייך זה אלא בשעבוד שהוא משעבד עצמו בשטר אבל הכא החוב הוא תמיד חל על הנכסים שבאו ל משמע בקידושין דף כ"ט ע"ב גבי משועבדים דבכור ע"ש ויש לדחות ראיה הנ"ל משבח דהך דשבח שאני שהיה לבע"ח שיעבוד על השדה קודם מה שישביח ויוצא פירותיו אבל כשבא ביחד י"ל דא"י לגבות ולפ"ז אפי' בהלואה קודם שניסת וכדאקני ונפלו הנכסים אח"כ נמי הדין כן ולפ"ז ה"ה נמי בכתב לבע"ח דאקני ואח"כ מכר מה שיירש מאביה בענין המועיל כגון ששדה זו לר"ת או מה שאירש מאבא היום כדאיתא בח"מ סי' רי"א דבא הקנין ושעבוד ביחד א"י לטרוף ולא שייך בזה חלוקה כמו בשני בע"ח וכן משמע ממ"ש התוס' והרא"ש שהביא הש"ע סי' קי"ח סעיף י' שאם הי' לבעל במתנ' פירות לא הי' גובה ממנו אף שבא ביחד ועמ"ש בזה לעיל בסימן פ"ה ליישב דברי הש"ע שם: