אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן צא · ג

ב

(שם בהג"ה ולכן אינה נאמנת) כתב הח"מ היינו ביש בו נאמנות אבל אם אין בו נאמנות אם אינו רובה לישבע לא יפרע הלוה ודוחק לאוקמי בהכי אלא פשוט הוא דאין צריכה לישבע אלא כשטוען הלוה אישתבע לי כמ"ש בח"מ סי' פ"ב אבל כל זמן שאינו טוען אישתבע לי אע"ג דאומר שפרע גובה הבעל וכ"כ הש"ך בסי' ס"ו סעיף י"א ס"ק ל"ג ואם טוען אשתבע לי צ"ע ג"כ אף אם היא מודה לו ואינו רובה לישבע לפי מה שהכריח הש"ך בסי' מ"ז ס"ק ד' דכל היכא דא"י למחול כגון שחייב הלוה לאחרים דמשועבד מדר' נתן אפי' אם אינו רוצה לישבע מודה שהוא פרוע אינו נאמן וגובה ממנו וז"ל שם וראיה לדבר ממ"ש הרמב"ן והרא"ש והר"ן בס"פ כל הנשבעין בחוכר שט"ח לחבירו והלוה טוען שפרע למוכר ישבע לו ואם אין הלוה רוצה לישבע מפסיד הלוקח כי משביעין את המוכר משום שהוא נאמן לומר פרוע במיגו דאי בעי מחיל ליה עכ"ל אלמא דדוקא משום שנאמן לומר פרוע הוא דאמרינן דכי אינו רוצה לישבע מפסיד הלוקח שהרי הוא כחודה שהוא פרוע כיון שאינו רובה לישבע אבל אם לא הי' נאמן לומר פרוע לא הוי מבטלין לשטר מחמת שאינו רוצה לישבע ואם כן הכא שאינו נאמן לומר פרוע אין השטר בטל במה שאינו רוצה לישבע עכ"ל הש"ך שם ויש להביא ראיה מהא דאי' בב"מ דף כ' ע"א דל"ל שמא זבנה לכתובתה משום דשמואל דמחלה מחול קשה בלא הא דשמואל כיון שאמר פרוע הוא הרי א"י לגבות וצ"ל דדוקא כשנאמן במיגו דמחילה וה"ה הכא כיון דאשה א"י למחול אפילו אם אינו רוצה לישבע אין הבעל מפסיד אבל לדעת בעה"ת וש"ע שם א"י לגבות בלא שבועה אבל בנותן לה נאמנות בשטר גובה וגם ע"ז תמה הש"ך דמאי מועיל שהאמין לה אם היא אומרת שהיא פרוע גם הט"ז כת' בכל זה כדברי הש"ך גם מ"ש הב"ש בתוך זמנו תליא בפלוגתא בח"מ סי' ע"ח אם היא צריכה לישבע כבר כתב הש"ך שם דהפלוגתא אינו אלא אם יכול להשביע לאחר הפירעון לפ"ז הכא עכ"פ צריך ליפרע בתחילה ליד הבעל ואין נ"מ אלא אם יכול להשביע האשה לאחר הפרעון או לא וכן נלע"ד דמוכרח הוא לכמ"ש לעיל דמוכח דאינו נאמן המוכר לומר פרוע אלא במיגו דמחילה מהאי דב"מ דף כ' ע"א גבי מצא שובר בשוק דאמר שם דאין האשה נאמנת בטענת פרעון אלא משום טעמא דשמואל אם כן קשה על דעת בעה"ת וש"ע בסי' מ"ז דנאמן לומר פרוע אפילו היכא דליכא מיגו דמחילה משום דצריך לישבע דהוא נגד סוגיא מפורשת דאי ניחוש לקנוניא הא הבעל יכול לומר השבע לי ונראה דהם מפרשים הסוגיא ביושבת תחת בעלה כדמשמע מלשון הש"ס שם ודילמא זבינתי' לכתובה בטובת הנאה וא"כ הוי ליה תוך זמנו ואין צריך שבועה קודם פרעון ועיין ברא"ש שם ומ"ש לקמן סי' צ"ג סעיף ט' מיהו אכתי יש להסתפק הכא היכא דהכניסה לו שט"ח בנ"מ דנהי דא"י למחול מ"מ כיון דקי"ל דבעל בנכסי אשתו בריך הרשאה א"כ אף שכתבתי לעיל דכיון שאינה יכולה למחול הב"ד כופין אותה שתתבע בעצמה או שתכתוב לו הרשאה מ"מ כיון שהיא טוענת שהוא פרוע איך שייך שנכוף אותה שתתבע או שתתן הרשאה אפי' ביש נאמנות בשטר כמ"ש לעיל אך לפמ"ש בתרומת הדשן והבאתי לעיל דבמעות מזומנים א"ב הרשאה א"כ יש לחלק דהיכא דהשט"ח הוא על מעות מזומנים דא"צ הרשאה אינה נאמנת לומר פרוע אבל במקום שאינה יכולה לתבוע אלא קרקע כגון שמפורש בשטר דלא יהא פרעון אלא מהקרקע שצריך הרשאה היכי דליכא פירא בארעא והיא טוענת פרוע צ"ע:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה